ערב יום כיפור

ויקרא כ"ג, כז–כח, לב

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ… שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

ראש השנה ט ע"א

ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנ”ל [מנא לן]? נפקא ליה מדתניא "ועניתם את נפשותיכם בתשעה", יכול בתשעה? תלמוד לומר "בערב". אי בערב יכול משתחשך? ת”ל [תלמוד לומר] "בתשעה". הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום. מלמד שמוסיפין מחול על קדש, אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין? ת”ל [תלמוד לומר] מערב עד ערב…

יומא פא ע"א

“בעצם היום הזה ונכרתה” על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת…

יומא פא ע"א

אמר ר”ל [ריש לקיש] מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי …רב אחא בר יעקב אמר: יליף “שבת שבתון” משבת בראשית, מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר

סוכה כח ע"א – כח ע"ב

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא “איש או אשה” (במדבר ה', ו), השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.

ויקרא ט"ז, כט

וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.והתניא "ה-אזרח" לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי…קרא למה לי?…יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב…’השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה’…לא נצרכא אלא לתוספת עינוי. סד”א [סלקא דעתך אמינא] הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמ”ל [קא משמע לן]:

סוכה כח ע"א – כח ע"ב

והתניא "ה-אזרח" לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי…קרא למה לי?…יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב…’השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה’…לא נצרכא אלא לתוספת עינוי. סד”א [סלקא דעתך אמינא] הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמ”ל [קא משמע לן]:

ראש השנה ט ע"א – ט ע"ב

ור”ע [ורבי עקיבא] האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי, דתני חייא בר רב מדפתי: “ועניתם את נפשותיכם בתשעה”, וכי בתשעה מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי

רש”י יומא פא ע"ב ד”ה כל האוכל

והכי משמע קרא "ועניתם בתשעה" כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה ומדאפקיה קרא בלשון עינוי לומר לך הרי הוא כאלו מתענה בתשעה.

רא”ש יומא ח, כב

כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתיה כדי שתוכלו להתענות למחר להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל.

פרישה אורח חיים תרד, ב

וציום שיאכלו וישתו תחילה….כדי שיהיה ניכר וגלוי ציווי הקדוש ברוך הוא שציוונו להתענות ביום העשירי…

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ד

כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, כי יגדל וישגא מאד שכר השמחה על המצוות, כמו שנאמר (דברי הימים א כט, יז): “ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך”, ונאמר (דברים כח, מז): “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב”, ומפני שהצום ביום הכפורים, נתחייבו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכפורים.

שולחן ערוך או”ח תרד, א

מצוה לאכול בערב יו”כ [יום כיפור] ולהרבות בסעודה. הגה: ואסור להתענות בו

שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן טז

אני נבוך בכל נשים הבריאות אם חייבות לאכול בערב יוה”כ [יום הכיפורים] דאפשר הן פטורות כמו מכל מ”ע [מצוות עשה] שהזמן גרמא…או לא…דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי ממילא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם כו’ לאכול בתשיעי, וצ”ע [וצריך עיון] לעת הפנאי.

שדי חמד מערכת יום הכיפורים א, ג

לפי הטעם שהוא להכין עצמו שיוכל להתענות למחר…אם כן גם נשים צריכות לזה ואדרבא הן תשושי כח יותר מהאנשים. וכן כתב במנהגי מוהרי”ל….

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ט

שאלו למהר”י סג”ל על שנדרה שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבתות וימים טובים מה דינה בעי”כ [בערב יום כיפור]. והשיב שמותרת לאכול בכל רצונה ולשמח לבה ביום זה דנמי מתקרי יום טוב….

משנה ברכות ג, ו

זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע…צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר.

תוספות ברכות כב ע"ב ד”ה ולית הלכתא כוותיה

כר’ יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי”מ [ויש מפרשים] דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי’ [ופירש] ר”י דלא שנא והטובל בערב יוה”כ [יום הכיפורים] אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים תרו:ד

יכול לטבול … מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה; ואינו מברך על הטבילה. הגה: ואין צריך לטבול רק פעם אחת, בלא וידוי, משום קרי; והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני [גם מועילה].

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ד

ויש מפרשים דטבילת ערב יום כפורים משום טהרה היא, כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהר”י סג”ל דלפי זה נראה אשה ששמשה תוך ג’ ימים קודם יום כפור צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח”כ [ואחר כך] תטבול, כמו במתן תורה שפרשו ג”כ [גם כן] ג’ ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט, טו), ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון…

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – “חורב” פרק מה

ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ[ר] לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת …יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים…

ראבי”ה חלק ב – מסכת יומא סימן תקכח

ניהגו פרושים לטבול, דאמרינן במדרש תנחומא פרשת ואתחנן שמע ישראל וגו’ רבנן אמרי וכו’ עד אבל ביום הכיפורים שהם נקיים כמלאכים אומר אותו בפרהסיא, ולובשים לבנים מהאי טעמא.

ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים עשרת ימי תשובה

אמר מהר”ר יודל ומהר”ש (סי’ של”ז) שאין להם לנשים לטבול בערב יו”כ [יום כיפור] כי אין יכולין להיות כמלאכים וטעות הוא בידם כי לא שייך הך טבילה גבייהו.

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לא

ר’ יהושע בש[ם] ר’ אחא פתח: עיר גבורים עלה חכם (משלי כא, כב). גברים כת[יב], שכולם גברים ואין בהן נקבה.

שו”ת בני בנים ג, ה

אין אנו באים להתדמות למלאכים מצד הזכרות שבהם אלא רק בעניני יום הכפורם ובזה שפיר גם נשים יכולות להתדמות….שהרי ביום הכפורים באכילה ושתיה והליכה יחף ונקיון מעון אין חילוק בין גברים לנשים.

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ג

טבילת ערב יום כפור אמר מהר”י סג”ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב, כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמר מהר”י סג”ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגין אז לטבול אנשים ונשים נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה, בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי …, אך נשים אמאי טובלות הא (אינן) פולטות. וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה, אלא ודאי משום תשובה היא. וכן בירושלמי איתא מעשה בריבה אחת שנשבית בין העכו”ם וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין. וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה. וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ראש השנה ולא ראה שום קרי אח”כ [אחר כך] ולא נטמא, מ”מ [מכל מקום] יחזור ויטבול האידנא לטהר לתשובה.

משנה יומא ח, ט

את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: “[כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם] מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ” (ויקרא טז, ל). עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל”ו) “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם” ואומר (ירמיה י”ז) “מקוה ישראל ה'”, מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

ספר חסידים (מרגליות) סימן שצד

נשים רגילות לטבול שלשה פעמים ב”מים טהורים וטהרתם [וגומ’] אטהר אתכם” (יחזקאל ל”ו כ”ה) וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (ויקרא ט”ז י”ט) לטהר אתכם [וגומ’] לפני ה’ תטהרו (שם שם ל’) ולכך הטובל בערב יוה”כ [ערב יום הכיפורים] יכנס ראשו במים ג’ פעמים.

רמב”ם הלכות מקוואות פרק יא, יב

כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור, הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם (יחזקאל לו, כה)

משנה ברורה תרו, יז

יכול לטבול – המחבר קיצר דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול … בעיו”כ [בערב יום כיפור] ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות…

נדה סז ע"ב

רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה – אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.

שו”ת הריב”ש סימן תכה

ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש”כ [כמו שכתבתי]. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה אלא מדרבנן.

שדי חמד יום הכפורים א, ו

שיש חשש תקלה בטבילת בתולות ואם כן מסתברא דאין להניח לבתולות לטבול גם בערב יום הכפורים דהוי חומרא דאתי לידי חשש תקלה

הרב עובדיה יוסף, טהרת הבית א עמ’ לו

ושב ואל תעשה עדיף. וכן הנשים שהן בתוך שבעה נקיים לא יטבלו בערב ר”ה [ראש השנה] ובערב יוהכ”פ [יום הכיפורים] שיש לחוש למכשול ולתקלה.

שו”ת רב פעלים חלק ד – יורה דעה סימן טז

…הנה מנהג הנשים של בני בתינו וקרובינו לטבול ערב ר”ה [ראש השנה] וערב יוה”כ [יום הכיפורים] משום טהרה מתשמיש אף על פי שהם טהורים מנדה ולא עוד אלא גם האשה שהיא לא טבלה מנדתה כי עודנה בתוך ז’ נקיים שלא שלמו ג”כ [גם כן] טובלת בתוך ז’ נקיים בשביל טהרה בלבד כדי שתבא לבית הכנסת ותתפלל בימים נוראים בטהרה ואחר ז’ נקיים אז תטבול כהלכה בשביל בעלה ולא עוד אלא שגם הבתולות שבבית ג”כ [גם כן] עושים כן לטבול קודם ר”ה [ראש השנה] בשביל שיבואו לבית הכנסת ויתפללו בטהרה…..והנה ממ”ש [ממה שכתב] הריב”ש ז”ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ”ד [נידון דידן] די”ל [דיש לומר] התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומרים להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא”כ בנ”ד [מה שאין כן בנידון דידן] דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן…..כאן כאשר טובלין בתוך הז’ נקיים בשביל טהרה לתפלה נקייה …אין קוצצין הצפרניים וגם אין סורקין את שער ראשם והרי בזה חסרו כמה דברים הנהוגים בטבילת אשה לבעלה וזה היכר גדול להם שזאת הטבילה לא תועיל לטהר האשה לבעלה אלא רק משום טהרת הנפש ונקיות לעבודה ותפלה של ימים נוראים ולכן אין למחות בידם על זאת…

חיה הופט, רפלקציה על טבילתי הראשונה בערב יום כיפור, בלוג מרכז עדן.

עד כה, היה ברור שרק בעלי הולך למקווה בערב יום כיפור, אבל הפעם אני הלכתי, ולא לבדי – ברגע של ספונטניות לקחתי את בתי בת השמונה איתי... כאשר לבסוף נכנסנו למים יחד בעדינות, הוקפנו בהתרגשות והודיה מופלאה. זה אותו המקווה שבו ייחלתי והתפללתי שוב ושוב להתברך בה. האופן הטבעי שבו היא חיבקה את המים והמים חיבקו אותה (ואותנו), ותפילותינו, ותחושת השפע והאור – התפללתי שהמפגשים הבאים שלה עם מי המקווה יהיו מושלמים, מאפשרים, חומלים ומבורכים, לפחות כמו הפעם הזו – והרגשתי את שערי השמים נפתחים.

גיטל רפופורט, "מקווה לנשים בערב יום כיפור", עמ' 34.

אישה צעירה בשנות השלושים לחייה, שקיימה את המנהג כאישה נשואה וכגרושה, אמרה... "ההכנות העיקריות [ליום כיפור] היו כל הדברים הגשמיים: אוכל, תספורות, וכו'. הייתי כה שקועה בגשמיות שהייתי חייבת להתנתק. הייתי זקוקה להכנה רוחנית. זה היה רק אני, מי המקווה וה', ויכולתי להניח את כל השאר בצד."

רמב”ם הלכות תשובה ב, ז

יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים, ומצות וידוי יום הכפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל…ואף על פי שהתודה קודם שיאכל חוזר ומתודה בלילי יום הכפורים ערבית וחוזר ומתודה בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, והיכן מתודה יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור באמצע תפלתו בברכה רביעית.

רמב”ם הלכות תשובה א, א

כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני הא-ל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה, ו-ז) איש או אשה כי יעשו וגו’ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.

יומא פז ע"ב

ת”ר [תנו רבנן] מצות וידוי ערב יוה”כ [יום הכיפורים] עם חשכה אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע”פ [ואף על פי] שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה…

רמב”ן יומא פז ע"ב

נראה לפי דקדוק הלשון הזה שאין הוידוי שהוא מתודה לאחר אכילה בתפילת ערבית, מדלא קתני ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה מתודה ערבית וכדקתני ואף על פי שהתודה ערבית, ועוד הא (ד)קתני דמצות וידוי ערב יוה”כ [יום הכיפורים] הוא עם חשיכה דהיינו לאחר שיאכל וישתה אלא שהקדימו לו חכמים להתודות קודם שיאכל משום שמא תטרף דעתו בסעודה, ועלה קאמר שאע”פ [שאף על פי] שהצריכו לו להקדים ולהתודות, עיקר הוידוי לא הפסיד את מקומו וצריך להתוודות לאחר שאכל ושתה דהיינו עם חשיכה, ואלו ערבית לא מיקרי לאחר שאכל ושתה דלאו סמוך לאכילה הוא, ותפלת ערבית שמה עלה

משנה ברורה תרז, א

ויש פוסקים שסוברין שצריך להתודות גם אחר אכילה קודם חשיכה וראוי להחמיר כדעה זו (של”ה) וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה.

רבי אברהם אבן עזרא, מתוך לך א-לי תשוקתי

הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.
וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.
אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה’ הִיא וְנַחֲלָתִי.
אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.

תפילה זכה

וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּילָה תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֶלֶת בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחַטְאוּ נֶגְדִּי…