הדלקת נרות א: מי, מה, איפה

הדלקת אש מופיעה בתורה כפרדיגמה למלאכה אסורה בשבת:¹

כדי שלא נחשוב שמשמעות הדבר היא שעלינו לבלות את כל השבת בחושך, מובא במדרש הלכה שיש להבעיר אש לפני כניסת השבת, כדי להאיר את הבית בשבת:

המשנה מתייחסת להדלקת נר שבת כדבר מובן מאליו, ודנה באריכות באילו שמנים ופתילות מותר להדליק. כך למשל, רבי ישמעאל אוסר על שימוש בעטרן (זפת) כחומר לנר השבת, מתוך חשש לכבוד שבת, שהרי בעת הבערתו הוא מפיץ ריח לא נעים.

מהו כבוד השבת? לדעת הרמב"ם, אנו מכבדים את השבת בהכנות לקראתה, וסידור נר להדלקה הוא אחת ההכנות הנדרשות בבית.²

ויותר מזה, בדיון על המשנה הנ"ל, רבא פוסק במפורש כי יש חיוב להדליק נר שבת:

רבא מקשר כאן בין החיוב להדלקת נר שבת לבין ההימצאות בסביבתו (והאפשרות להפיק ממנו הנאה, להתענג ממנו).

כבוד שבת ועונג שבת נחשבות למצוות דרבנן. המקור לשתיהן הוא בישעיהו נ"ח, יג, ופעמים רבות הן מופיעות יחד.³ התוספות מסיקים מדברי רבא כי החובה להדליק נר כוללת אכילת סעודת ליל שבת לאורו, כקיום של מצוות עונג שבת.

ואכן, במדרש אחר מובא כי עונג שבת מתקיים באמצעות הדלקת נר שבת:⁴

סעודת השבת אינה מוזכרת במדרש זה. האמירה הכללית של התנחומא מתיישבת עם גמרא אחרת:

לפי גמרא זו, הדלקת נר שבת עדיפה על יין הקידוש, מאחר שהאור שמספק הנר מקדם שלום בית. רש"י מצביע על היבט מעשי של אור הנר כמרבה שלום בית:

מתיאורים אלו עולה כי הדלקת נר שבת אינה טקס דתי־סמלי גרידא. אור הנר מסייע להשיג עונג שבת ושלום בית. לצד זאת יש לציין כי עונג שבת, כבוד שבת ושלום בית – כל אלה הם בעלי היבט רוחני (אשר דנו בו כאן), ובימינו נר השבת מסמל את השכינה השורה בבית. בהשראת סוגיה בגמרא, המהר"ל אף משווה בין נר שבת לעמוד האש שהנחה את בני ישראל במדבר:⁵

מה בנוגע להדלקת נר במועדים אחרים? נבחן קודם את יום הכיפורים, ולאחר מכן נדון ביום טוב.

יום הכיפורים

על פי המתואר במשנה, הדלקת נר ביום הכיפורים תלויה במנהג:

הדבר נראה מפתיע במבט ראשון, שכן יום הכיפורים נחשב ל'שבת שבתון', סוג של שבת. ובכל זאת, יום הכיפורים שונה משבת בכך שאין בו מצוות כבוד או עונג, אין בו סעודה לאכול לאור הנר, וגם לא בטוח שיש בו עניין של שלום בית.⁶ המפרשים מסבירים כי המנהגים השונים שיקפו שיטות מגוונות בנוגע לשאלה אם אור הנר יוביל לקיום יחסי אישות ביום הכיפורים (שיש בהם איסור) או שדווקא ימנע זאת.⁷

הדלקת נר בברכה לפני יום הכיפורים הפכה למנהג המקובל, אף כי הגמרא מכירה במנהג שלא להדליק. למעט יום הכיפורים שחל בשבת, הדלקת נר בערב יום הכיפורים נחשבת למנהג ולא למצווה:

יום טוב

ביום הכיפורים ובשבת יש איסור להבעיר אש, ועל כן הדלקת נר לפני כניסת השבת או החג הגיונית ואינטואיטיבית. ביום טוב מותר להעביר אש מאש קיימת, ועל כן אין צורך ממשי להדליק נר לפני יום טוב. ואכן, איננו מוצאים כמעט שום אזכור להדלקת נר יום טוב במשנה או בגמרא.⁸ היו ראשונים שכתבו כי הדבר מופיע בתלמוד הירושלמי שהיה בידיהם, אך אין לכך עדות בנוסח הירושלמי שבידינו:⁹

אין סיבה שלא להדליק לכבוד יום טוב, והדלקת נר בברכה ליום טוב הפכה למנהג המקובל, למעט בחלק מקהילות תימן.

ערוך השולחן מסביר כי הדלקת נר לכבוד יום טוב מתבססת על מצוות שמחת יום טוב. כמו כן, הוא מציין את המנהג של נשים רבות לברך שהחיינו בהדלקת הנר בערב הראשון של יום טוב. (כאן (בקרוב!) אנו מרחיבות בנושא זה.)

השתמשנו במושג "נר שבת" בכוונה, כיוון שכמעט כל מקור שראינו עד כה התייחס ל"נר", בלשון יחיד. בהסברו למנהג להדליק שני נרות, מדגיש הראבי"ה את ההיבט הסמלי של ההדלקה, ומתייחס לכבוד שבת.

לפי דברי הראבי"ה, נר יחיד אינו משרת מטרה דתית־סמלית ברורה. הדלקת נר שני, נוסף, מדגישה כי הדלקת נרות שבת אינה מסתכמת בתועלת הפונקציונלית של התאורה שהם מספקים. ניתן לחבר את שני הנרות לרעיון השניות של מצוות השבת, כפי שהיא מופיעה בעשרת הדיברות: שמור וזכור.

הראבי"ה ממשיך וכותב כי מוטב שלא יודלקו לצד שני נרות השבת נרות נוספים, שכן הדבר עלול לגרוע מהסמליות של השניים. עם זאת, בשל החשיבות הפונקציונלית של אור הנרות, הוא מתיר הדלקת נרות נוספים כל עוד הם ממוקמים במרחק ניכר מן השניים המסמלים את זכור ושמור. משום כך, נשים רבות שנוהגות להדליק נרות נוספים מקפידות שיהיה הבדל ניכר לעין בין שני הנרות הראשונים לשאר הנרות.

למעשה, נשים רבות נוהגות להדליק יותר משני נרות כשהן נמצאות בביתן;¹⁰ לרוב מספר הנרות הנוספים נקבע על פי מספר הילדים במשפחה, אך יש גם מנהגים נוספים, יותר נדירים, כגון הדלקת שבעה נרות כנגד שבעת ימי השבוע או עשרה כנגד עשרת הדיברות.¹¹ נשים נוהגות להדליק לכבוד יום טוב מספר נרות זהה למספר נרות השבת.

שכחת הדלקת נרות

המהרי"ל הנחה אישה מסוימת שלא הדליקה נרות באחת השבתות להגדיל מאותו היום והלאה את כמות השמן שהיא משתמשת בה להדלקת נרות בכל שבת, דבר שהיה עשוי לגרום לאור להיות יותר חזק ויציב, ליותר זמן:

נשים אימצו פסיקה זו, וכך התפתח מנהג מחמיר שלפיו אישה ששכחה להדליק נרות תדליק נר נוסף בשבתות הבאות:

בעוד שבדבריו הנ"ל הרמ"א מביע הסתייגות רבה מהמנהג להוסיף נר, בהגהתו לשולחן ערוך נראה שהוא מתייחס לכך יותר בחיוב:

בפועל, המנהג הזה חל דווקא במקרה שבו אישה לא הדליקה משום שסתם לא הקפידה, ולא אם הדבר קרה בעקבות אילוצים מעבר לשליטתה:

מה אם הבית היה מואר בשבת בתאורה חשמלית? הרב ואזנר מחמיר במקרה זה:

הרב עובדיה יוסף, לעומתו, פוסק כי אין צורך בהדלקת נר נוסף אם הבית היה מואר באופן אחר לכבוד שבת, אפילו אם מדובר בנורות חשמל. זאת משום שהצורך להדליק נר נוסף שנוי במחלוקת, ומשום שבסופו של דבר הבית היה מואר, וזה הרי הטעם העיקרי בהדלקת נרות שבת:

בפסיקתו, הרב עובדיה מבדיל בין התכלית הפונקציונלית של נרות השבת – לוודא שהבית יהיה מואר כראוי – לבין הדלקת הנרות הטקסית לכבוד השבת. אם הושארו אורות דולקים ולא היה צורך לגשש באפלה בשבת, אישה ששכחה את המעשה הטקסי של הדלקת הנרות אינה צריכה לשאת בקנס למשך כל השבתות הבאות.

ראינו לעיל כי המטרות הפונקציונליות והרוחניות של נרות השבת רלוונטיות לכמה מהלכות הדלקת נרות. בימינו, מאחר שמקור האור העיקרי שלנו בלילה הוא החשמל, הפן הסמלי של נרות השבת מקבל משמעות רבה אף יותר.

עיקר החיוב הוא שכל בית יהיה מואר בשבת. הרמב"ם כותב כי הדבר נכון ללא קשר למינם של בני הבית:

בהתאם למקורות שראינו לעיל על תפקיד הנרות, הרמב"ם כותב כי אין חיוב על כל אדם להדליק, אלא שיהיה נר דולק בבית לאורך השבת. כלומר, אין חובה ליותר מאדם אחד מבני הבית להדליק נרות שבת. בפועל, מוטב שאישה היא שתדליק את הנרות.

כאן אנו דנות בקדימות שמקבלות הנשים במצווה זו, ובהסברים שונים לכך – למשל, משום שבדרך כלל נשים נמצאו יותר בבית. עם זאת, אין משמעות הקדימות לנשים שגברים פטורים מן המצווה, כפי שמציינת שרה דייוויס רודולף:¹²

אומנם נכון שבדרך כלל גבר מדליק נרות שבת רק אם אין במשפחה נערה או אישה מעל גיל מצוות היכולה להדליקם. כך, למשל, מייד אחרי שאישה יולדת, מותר לבעלה להדליק נרות שבת:

ייתכן שחששו בעיקר להיגיינת האישה לאחר הלידה.¹³ אם כן, ייתכן שיש לאישה אפשרות להתנקות ולהדליק נרות אם היא רוצה בכך.

באופן דומה, אישה יכולה לבקש מגבר שידליק במקומה אם היא נמצאת מחוץ לבית או במצב פיזי שאינו מאפשר לה להדליק. למשל, אם היא צריכה לטבול במקווה בערב שבת:

(במאמר הבא אנו דנות בפתרון הראשון שבעל השו"ת, הרב שלמה קלוגר, מציע – הדלקה על תנאי.)

נהוג שהגבר עוזר בהכנת הנרות להדלקה, כגון סידור הפתילות באופן שיקל על ההדלקה ויאריך את זמן הבערה. בגמרא מובאות דוגמאות של חכמים שסייעו בהדלקת הנרות.¹⁴ מכך שנשים מוזהרות להקפיד על הדלקת נרות, מסיק רבי עקיבא איגר שנכון שהגבר יקפיד על הכנתם .¹⁵ המשנה ברורה כותב שטוב לנהוג כך:¹⁶

עד כה דנו בבני בית הסועדים בביתם לאור נרות השבת. מה קורה במצב שבו כמה משפחות סועדות יחד או קבוצת אנשים סועדת יחד?

מצד אחד, ראינו כי חובת הדלקת נרות חלה על הבית, ואין מצווה נפרדת של הדלקת נרות המוטלת על אדם יחיד. לפיכך נראה כי אדם אחד צריך להדליק נרות שבת בשם כל הקבוצה לצורך מצוות עונג שבת לסועדים, שכן כולם תלויים במארחים שיספקו את המזון בסעודה. (מקרה יוצא דופן יכול להיות כאשר כל משפחה או סועד מביאים אוכל לעצמם, ובכך אין הם יוצרים חבורה מואחדת.)

מצד שני, נשים רבות מרגישות מחויבות אישית רבה להדליק נרות שבת מדי שבוע, כמעשה פרטי של כבוד שבת. ייתכן שמשום כך נהוג בקהילות רבות שכל אישה תדליק בברכה שני נרות משלה,¹⁷ גם כאשר היא מתארחת בבית אחר לשבת שלמה או אפילו רק לסעודה. סביר שתחושה זו היא גם הסיבה שאין מנהג זהה עבור גברים.

בשולחן ערוך מובאת מחלוקת אם אישה יכולה לברך על הנרות אם היא מדליקה במקום שבו כבר הדליקו נשים אחרות. השולחן ערוך פוסק כי רק אישה אחת אמורה לברך, בעוד שהרמ"א פוסק שמותר לכל אישה לברך בנפרד.

שולחן ערוך הרב מציע הסבר הגיוני להנחיה לאורחת שלא להדליק נרות שבת בעצמה, אך מסכם את דבריו בהכרה של המנהג שמתארחת אכן מדליקה.

על בסיס מה ניתן להתיר לאישה המתארחת בסעודת שבת לברך בעצמה על נרות שבת משלה בסמוך לארוחה, כשאחרת כבר הדליקה שם נרות שבת? המהרי"ל כותב שכל נר נוסף תורם לעונג שבת, ועל כן אין חוששים לברכה לבטלה:

באופן דומה, ישנן קהילות שבהן נהוג שבנות נשואות החוזרות להתארח בבית הוריהן בשבת מדליקות נרות בברכה לצד אימותיהן, אף שלמעשה אין צורך בכך:

כפי שכותב ערוך השולחן, תחושת האחריות של נשים למצוות הדלקת נרות עומדת בעינה גם במקרים שבהם אין צורך ממשי בכך. בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות קמפיין עולמי של חב"ד שהחל באמצע שנות ה־70, התרחב המנהג שבנות צעירות שעדיין גרות בבית הוריהן מדליקות נרות לצד אימותיהן.

בעת שהאישה העומדת בראש המשפחה מדליקה נרות, היא מוציאה ידי חובה את כל מי שנמצא בביתה ואוכל על שולחנה. משום כך, רצוי שבנותיה ואורחות המתכננות להדליק נרות בברכה יעשו זאת לפניה. אף שהשולחן ערוך מציין כי רצוי שכל מי שמדליק יעשה זאת במקום נפרד, לרוב לא נוהגים כך. אך למי שהולכים לפי שיטת השולחן ערוך, שלא נכון לברך אם אחרת כבר מדליקה ומברכת, יותר חשוב להקפיד להדליק במקום נפרד:¹⁸

ככלל, גבר המעוניין להדליק נרות בנוסף לאשתו או אימו יכול לעשות זאת גם בחדרים אחרים בבית, אך ברוב המקרים ההלכה היא שבמצב זה ידליק הגבר בלי ברכה.¹⁹

מה מדליקים

איזה סוג נרות יש להדליק? בימי הגמרא היה הנר בדרך כלל מנורת חרס בעלת פתח לשמן ועוד פתח להכנסת פתילה. המשנה מקדישה פרק (שבת ב') לפירוט השמנים והפתילות שמותר להשתמש בהם לנר שבת. מעבר לחשש של רבי ישמעאל שמא יהיה לשמן ריח רע, יש שיקולים נוספים הקשורים לחומרים עצמם – שיהיו איכותיים דיים בשביל לשמור על אור יציב, ולא יביאו לידי מצב שבו רוצים להזיז את הנר כדי להגביר את התאורה. (הזזת נר בשבת עלולה להביא לידי כיבוי אש בשבת, שגם הוא נחשב למלאכה אסורה.)

בגמרא מובא כי עדיף להדליק נר חנוכה בשמן זית, והתוספות מבינים מכך שאותה העדפה תחול בבירור גם על נרות השבת:

נרות שעווה, העשויים משעווה יצוקה סביב פתילה שבה בוערת הלהבה, דומים באופן זה לנרות שמן, והפכו לאפשרות נפוצה מאוד בעבור נרות שבת.²⁰ שעוות פרפין ושמן פרפין הפכו גם הם לאפשרויות נפוצות, כיוון שפרפין מפיק אור יציב, בדומה לזה של שמן זית.

מה בנוגע לאורות חשמליים, שאין להם פתילה או מאגר שעווה או שמן, ואינם בוערים בלהבה?

יש פוסקים המתירים להדליק נרות שבת חשמליים. הבית יצחק, פוסק מסוף המאה ה־19, מציין את חוט הלהט, אשר יש לו מהות עצמאית ברורה, כסיבה אחת להתיר זאת:

לפי כמה פוסקים עדיף להשתמש בנורת להט, אף שנורות כאלה לרוב כבר אינן בשימוש. יש פוסקים המעלים חשש נוסף: אולי אין לברך על הדלקת נרות חשמליים בשבת, שכן מעשה זה אינו דומה מספיק להדלקה בשמן.²¹ ייתכן שניתן להתמודד עם הטיעון האחרון באמצעות שימוש בנורה המופעלת על ידי סוללה; האנרגיה שהנורה שואבת מן הסוללה באה במקום השמן.

במכון צומת נמכרות נורות המופעלות על ידי סוללה לשימוש בטיולים וכדומה. הנורות עוצבו בדומה לנרות שבת, כך שיהיה ניכר שהן לכבוד שבת.²² זוהי נקודה חשובה, שהרי בפועל ניתן לסמוך על אורות חשמליים רק בשעת הדחק, בין השאר משום שאורות חשמליים אינם נראים בברור כמו נרות המיועדים לשבת:

כפי שמציע הרב עובדיה יוסף, יש מקום לשלב אורות חשמליים בטקס הדלקת הנרות של ימינו, שכן אור נרות השבת אמור להעצים את עונג השבת, וכיום התרומה הגדולה ביותר לכך נעשית באמצעות תאורה חשמלית. ברוח דומה, הרב בנימין זילבר ממליץ לאישה להדליק את האורות החשמליים שישמשו אותה בשבת לפני הדלקת נרות השבת שלה, בלי הפסק בין הפעולות, כדי שהברכה תוציא את שתי הפעולות:

הרב יהושע נויבירט מציין את האפשרות הזו, וכן את האפשרות לכבות האורות החשמליים לפני הדלקת הנרות, כך שבן משפחה אחר ידליק אותם לאחר הדלקת הנרות:

הערת השוליים כאן בשם הרב שלמה זלמן אוירבך חשובה במיוחד. ברגע שאנו מתייחסים לאור חשמלי כחלק מהטקס, ניתן לתהות מדוע נרות השמן או השעווה עדיין נחוצים. הרב אוירבך משיב כי מבחינה פונקציונלית, לא ברור שהם אכן נחוצים, אך הם קיבלו משמעות רוחנית ודתית לעצמן שלא ניתן לבטל.

לפני שמונה מאות שנה ייחס הראבי"ה לנר השני את המשמעות הרוחנית של כבוד שבת. במאה ה־20, הרב שלמה זלמן אוירבך רואה כל נר כמשמש למטרה זו.

כפי שראינו לעיל, התוספות מקשרים את מצוות עונג שבת לאכילה לאור הנרות, בעוד שהמושג של שלום בית מתייחס לכאורה לתאורה בכל הבית. האור זרוע כותב כי ראשית יש להאיר את כל הבית, ורק לאחר מכן להאיר את השולחן:

בימינו, כאשר רוב הבית מואר באור חשמלי, ויש חשש גדול בעניין בטיחות השימוש באש, בדרך כלל מדליקים נרות שבת רק במקום בטוח מול שולחן השבת.

היוצא מן הכלל הוא כאשר מתארחים בסעודת השבת מחוץ לבית, אך מתכננים לשוב הביתה או לדירה נפרדת אחרי הסעודה. במקרה כזה, אף על פי שנשים רבות נוהגות להדליק נרות סמוך למקום הסעודה, השולחן ערוך פוסק שיש להדליק נרות בברכה בחלל המגורים:

בדרך כלל, ההנחיה ההלכתית למי שמתארח בבית מלון היא שיש להדליק נרות בחדר האוכל, או בסמוך לחדר השינה, ובכך לקיים מצוות עונג שבת ושלום בית באותו מרחב.

יש לשים לב שהדלקה בחדר שישנים בו מקיימת עונג שבת רק אם אחד מבני המשפחה נשאר קצת בחדר אחרי ההדלקה, כדי ליהנות מאור הנרות, או חוזר לחדר בזמן שהנרות עדיין דולקים. נוסף על כך, הדלקת נרות אמיתיים בחדר השינה עלולה להוות סכנה, ולרוב אינה חוקית. (בבתי חולים הדבר מסוכן אף יותר, בשל מכלי חמצן המצויים בחדרים.) משום כך, אורחים בבית מלון, חולים ומבקרים בבית חולים, סטודנטים הגרים במעונות – כל אלה יכולים לקיים את המצווה באמצעות נורות חשמליות. את הנורות יש לסדר לפני שבת כך שידלקו עד זמן החזרה לחדר, כדי שיהיה ניתן ליהנות אז מאורן.²³

במקום שבו האפשרות הטובה ביותר להדלקה היא בחדר השינה, הרב מרדכי אליהו מתיר להדליק נורות להט הפועלות על סוללה:

בשנים האחרונות פסק הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל, כי הדרך הטובה ביותר להדליק נרות שבת בבתי מלון היא בנורות חשמליות, ורצוי אם אפשר שיהיו אלה נורות המופעלות בחוט להט. לדעתו, יש להדליק אותן בחדר השינה, בברכה, ולסדר שידלקו לפחות עד לאחר החזרה מארוחת ערב:²⁴

בהודעה לדרכיה כתב הרב ברוך גיגי, ראש ישיבת הר עציון, כי עדיף להאיר את חדר בית המלון או בית החולים בתאורה רגילה אשר בוודאות תספק עונג שבת מאשר להשתתף בהדלקה המונית באזור הדלקת הנרות, אך לדעתו אין לברך על הדלקת האור החשמלי.

לסיכום, מוסכם על הכול שאין להדליק נרות שבת בעלי להבה אמיתית אם עלול להיגרם בכך סיכון, אך קיימת מחלוקת באשר לאופן ההדלקה הטוב ביותר בעת שהייה בבית מלון או בבית חולים.

השיטות השונות משקפות דגשים שונים בהבנת המצווה. הדלקת נרות המונית, אי שם בחדר אוכל או בלובי, הרחק משולחן האוכל, מבטאת את ההיבט הטקסי במצווה ואת כבוד השבת. הדלקת נורות חשמליות מדגישה את ההיבט הפונקציונלי של נרות השבת ואת עונג שבת.

במאמר הבא, נדון בשאלות מתי וכיצד יש להדליק.

• הרב דוד אוירבך, הליכות ביתה, פרק י"ד.
• הרב יהודה ברנדס, "מצוות הדלקת נר שבת", מדע תורתך, ניתן למצוא כאן.
• הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, פרקים מ"ג–מ"ה.
• ישראל תא־שמע, "נר של כבוד", מנהג אשכנז הקדמון. ירושלים: מגנס, 1999, עמ' 125–135.