הדלקת נרות ב: מתי וכיצד • דרכיה

חזרה להדלקת נרות א: מי, מה, איפה

באיזו שעה מדליקים נרות? באיזה אופן קשורה הדלקת נרות לקבלת שבת? מהי הדרך הטובה ביותר להדלקה?

תקציר

מתי יש להדליק נרות שבת?

מפלג המנחה (בשעות זמניות: שעה ורבע לפני השקיעה) ועד קצת לפני השקיעה.
נוהגים להדליק כעשרים דקות קודם לשקיעה. בירושלים ובמקומות שאימצו את מנהג ירושלים – ארבעים דקות קודם לשקיעה. הדבר מסייע למצוות תוספת שבת, להוסיף זמן מיום חול ליום שבת קודש, בעבור מי שמקבל שבת בהדלקת הנרות.

מתי יש להדליק נרות ליום טוב, שהרי ביום טוב מותר להעביר אש?

יש להדליק נרות יום טוב לפני השקיעה, בדומה לערב שבת. זהו המנהג הנפוץ אף על פי שיש פוסקים המתירים להדליק אחרי השקיעה בהעברת אש מלהבה שכבר דלוקה, כדי לשמור על אופן הדלקה אחיד.
בלילה השני של ראש השנה (או של יום טוב שני לנוהגים כך) מחכים עד צאת הכוכבים, כדי שלא תהיה הכנה מהיום הראשון ליום השני. אם יש צורך באור עוד לפני כן, מותר להדליק כבר בשקיעה וליהנות מאור הנרות.

האם הדלקת נרות מסמלת את קבלת השבת?

בשולחן ערוך מובאת מחלוקת בין הדעה שהדלקת נרות אינה מכניסה שבת, לבין שיטת 'יש אומרים' שלפיה אכן מקבלים שבת בהדלקה.
הרמ"א סובר כי בפועל המנהג הרווח הוא כדעת ה'יש אומרים', אך מותר לאישה שכבר הדליקה נרות לבקש מבני משפחה אחרים לעשות מלאכה בעבורה עד לקראת השקיעה.

האם מותר לאישה להתנות שלא תקבל שבת בהדלקת הנרות?

פוסקים רבים מתירים לעשות תנאי שלא לקבל את השבת בהדלקת נרות, אך בפועל הלכה זו מוגבלת לשעת הצורך. כך למשל, כף החיים פוסק כי אישה המעוניינת להתפלל מנחה יכולה להדליק נרות לפני התפילה בתנאי שלא תתכוון לקבל שבת עד תפילת קבלת שבת.

מה יש להגיד בעת ההדלקה?

את ברכת "להדליק נר של שבת". אף שברכה זו אינה מופיעה בגמרא, רבנו תם הגן על אמירתה, משום שמצוות שלום בית כבר מתקיימת עם הדלקת הנרות, וכן בשל המשקל ההלכתי של דברי הגאונים שצידדו באמירתה ומנהג הנשים לברך.
לאחר הברכה אפשר להוסיף יהי רצון, תפילה אישית, תפילת חנה או תפילה (כזו) עבור אחרים.

מתי יש לברך?

יש שתי דעות בעניין:

טרם ההדלקה, כפי שמברכים לפני מצוות אחרות (רמב"ם, שולחן ערוך). שיטה זו התקבלה בקרב קהילות ספרדיות רבות, ובקרב גברים שיוצא להם להדליק נרות.
אחרי ההדלקה, שמא הברכה עצמה מעידה על קבלת השבת (הרמ"א מציין כי זהו המנהג המקובל). לשיטה זו, תנועת הידיים וכיסוי העיניים באים כדי לדחות את ההנאה מאור הנרות עד לאחר הברכה. ביום טוב, יש שנוהגים לברך קודם להדלקה, שכן העברת אש מותרת ביום טוב (הרבנית ביילה פאלק). אחרים נוהגים לברך אחרי ההדלקה, לשם שמירה על עקביות עם הדלקת נרות שבת (מגן אברהם).

העמקה

מאת לורי נוביק | עריכה: הרב עזרא ביק, אילנה אלצפן, שיינע גולדברג, רחל וובר לשאו

תרגום: שיראל גרסון | עריכה בעברית: כנרת עזריאל

זמן ההדלקה

במאמר הקודם, דנו בשאלות מי מדליק נרות, היכן ולמה. כעת נעמיק בזמן ההדלקה ובאופן שבו מדליקים.

ראינו כי צריך להדליק את הנרות לפני כניסת השבת, כאחת ההכנות לקראת שבת, שבה אסור להבעיר אש. אך לא ברור בדיוק כמה זמן לפני שבת צריך להדליק.

מגמרא המשווה בין נר השבת לעמוד האש שליווה את בני ישראל במדבר, אפשר ללמוד כי אין לדחות את ההדלקה עד לרגע האחרון, כיוון שעמוד האש הופיע עוד בזמן היום, לפני שעמוד הענן נעלם. בהמשך הגמרא מובא כי אין להדליק מוקדם מדי או מאוחר מדי, אך לא מפורטים זמנים מדויקים.

שבת כג ע"ב

דביתהו דרב יוסף הות מאחרא ומדלקת לה [אשתו של רב יוסף היתה מאחרת והדליקה], אמר לה רב יוסף: תניא "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה", מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן. סברה לאקדומה [חשבה להקדים את ההדלקה], אמר לה ההוא סבא: תנינא, ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר.

למעשה, ניתן להדליק נרות שבת כבר בפלג המנחה, כלומר בשעות אחר הצהריים המאוחרות (בשעות זמניות: שעה ורבע לפני השקיעה). זהו גם הזמן המוקדם ביותר שבו אפשר להתפלל ערבית או לקבל שבת.¹

שולחן ערוך אורח חיים רסג, ד

לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת; וגם לא יאחר. ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד, רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה.

מהי השעה המאוחרת ביותר שבה אפשר להדליק נרות שבת? לפי מצוות תוספת שבת, עלינו להוסיף זמן ליום שבת קודש (או ליום טוב) מימי החול לפניו ולאחריו.

יומא פא ע"ב

כל מקום שנאמר שבות מוסיפין מחול על הקודש.

מקובל שתוספת שבת אמורה לכלול זמן עוד לפני השקיעה. לכן אין מדליקים נרות בשקיעה ממש אלא לפחות מעט זמן לפני כן.

שולחן ערוך אורח חיים רסא, ב–ג

י"א [יש אומרים] שצריך להוסיף מחול על הקודש; וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיעה… ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש…ואפילו מלאכת מצוה כגון הדלקת הנרות לסעודת שבת ג"כ [גם כן] יזהר מאד לגמור הדלקתם קודם שתשקע החמה… ולכתחלה אין להמתין עד הרגע האחרון רק יקדים הדלקתם משעה שהשמש בראשי האילנות… ומי שמחמיר על עצמו ופורש עצמו ממלאכה חצי שעה או עכ"פ [על כל פנים] שליש שעה קודם שקיעה אשרי לו דהוא יוצא בזה ידי שיטת כל הראשונים.

משנה ברורה רסא, כג

ואפילו מלאכת מצוה כגון הדלקת הנרות לסעודת שבת ג"כ [גם כן] יזהר מאד לגמור הדלקתם קודם שתשקע החמה… ולכתחלה אין להמתין עד הרגע האחרון רק יקדים הדלקתם משעה שהשמש בראשי האילנות… ומי שמחמיר על עצמו ופורש עצמו ממלאכה חצי שעה או עכ"פ [על כל פנים] שליש שעה קודם שקיעה אשרי לו דהוא יוצא בזה ידי שיטת כל הראשונים.

כפי שכותב המשנה ברורה, המנהג הרווח הוא להדליק נרות שבת כעשרים דקות לפני השקיעה, כדי לצאת ידי הדעה שהשקיעה היא למעשה כשמונה עשרה דקות לפני הזמן המצוין בלוחות השנה.² בירושלים ובכמה מקומות אחרים שאימצו את מנהג ירושלים, נוהגים אף להאריך זמן זה לארבעים דקות. מאחר שנשים לרוב מקבלות שבת עם הדלקת נרות, זמני הדלקת נרות אלו מסייעים לקיום מצוות תוספת שבת של נשים.

ד"ר אריקה בראון מתארת כיצד היחס שלה לזמן משתנה ברגע שהיא מדליקה נרות:³

ד"ר אריקה בראון, מחשבות על נרות, The New York Jewish Week, מרץ 2017

אחר הצהריים של יום שישי, אנו ממהרים להדליק נרות בדקה מסוימת מאוד, כך שאחרי שהדלקנו אותם, הזמן מפסיק להיות חשוב. אנו נכנסים לקדושה של מרחב מעל הזמן, שבו השעון היחיד שלנו ל־25 השעות הבאות מודד את הכוח הרוחני שאנו משקיעים כדי להפוך את השבת ליום יוצא מן הכלל. כמי שעסוקה תמיד במילוי מטלות שונות ובגבולות הזמן, אני מקפידה להסיר את השעון שלי רגע לפני הדלקת הנרות, כדי להזכיר לעצמי להיכנס למרחב הטרנסצנדנטי הזה ולהשאיר את ענייני העולם הזה מאחור לזמן מה.

זמן הדלקת הנרות ביום טוב

את נרות השבת יש להדליק טרם כניסת השבת, שכן אסור מדאורייתא להבעיר אש בשבת עצמה. אך ביום טוב מותר להעביר אש מלהבה קיימת. האם בכל זאת יש להדליק נרות יום טוב בערב יום טוב, בדומה לנרות השבת, או שמא אפשר להדליק אותם מאש קיימת במהלך ליל יום טוב?

נעסוק תחילה בלילה השני של יום טוב, הרלוונטי בארץ בראש השנה ובגולה בכל יום טוב. מאחר שאסור להכין מיום ראשון של יום טוב ליום השני, נראה כי יש להמתין עם הדלקת הנרות עד לאחרי צאת הכוכבים. אך התוספות מתירים לנשים להדליק נרות ליל יום טוב שני עוד לפני כן:

תוספות ביצה כב ע"א, ד"ה אין מכבין

…ומה שנהגו העולם להדליק הנר מי"ט [מיום טוב] לחברו ואין מדקדקין אם הוא לילה, ולעיל פירשתי דהוי הכנה, ואין י"ט [יום טוב] מכין לחבירו. י"ל דאע"ג [יש לומר דאף על גב] שאינו לילה מ"מ [מכל מקום] הוא סמוך לחשיכה, ואף באותו יום צורך הוא אותה הדלקה.

ישנם פוסקים, ובהם הלבוש, הסוברים כי מותר לאישה להדליק נרות כבר בשקיעה, כדי שתוכל להשתמש באורם:

לבוש, אורח חיים תפח

ושוהין בין מנחה למעריב עד הלילה כדי שלא יעשו מלאכה מיום טוב זה ליו"ט [ליום טוב] זה מבעוד יום לצורך הליל… ומה הני מילי לחומרא ולא לקולא, רק נרות נוהגין להדליק משחשיכה אפילו קודם ברכו, משום דמשחשיכה צורך עכשיו הוא, ולא מקרי מכין מיו"ט [מיום טוב] לחבירו…

ובכל זאת, נשים רבות נוהגות להדליק אחרי צאת הכוכבים בלילה השני של יום טוב.

יש נשים שגם בלילה הראשון מדליקות רק אחרי צאת הכוכבים (מלהבה קיימת). עם זאת, הרבנית ביילה פאלק (פולין, המאה ה־16 וה־17) סברה כי אין זה נכון לדחות את ההדלקה בלילה הראשון של יום טוב עד לאחר צאת הכוכבים. לדעתה, מאחר שאין עניין הלכתי המונע מאיתנו להתכונן ליום ראשון של יום טוב עוד לפני השקיעה, אפשר ואף צריך להכניס את החג בהדלקה מוקדמת יותר, כפי שאנו נוהגים בשבת.

הקדמת בן המחבר לפרישה ודרישה

הביטו נא וראו את מה שהרגישה [רביצען ביילה פאלק] בטעות הנשים בהדלקתן הנרות ביום טוב… מה שנוהגות הנשים להדליק נרותיהן של יום טוב אחר שהתפללו הקהל ערבית ואחר יציאתם מבית הכנסת לביתם קודם אכילה וזה אינו נכון. התינח בליל יום טוב של גליות שהוא ספיקא דיומא ואסור להכין מיום טוב ראשון לשני ראוי לעשות כן. אבל מה שנמשך מזה שנוהגות לדלוק גם בליל יום טוב ראשון כן זה אינו נכון ויותר טוב מדינא להדליק הנרות גם כן קודם תפלת ערבית ולקבל היום טוב בהדלקתן הכל כמו שעושין לכבוד שבת… ומנהגנו כל מלאכה שמותר לעשות ביום טוב אם יכול לעשות אותו מלאכה מערב יום טוב אסור לעשותו לכתחלה ביום טוב… וחפשתי אח"ז [אחרי זה] בפוסקים ונלע"ד [ונראה לפי עניות דעתי] שהדין דין עמה וסודה ברוך וטעמה עידית, ואמרתי להעלות על הספר בשמה…

בנה של הרבנית פאלק מצטט את דבריה בהקדמתו לפירוש אביו לטור, ופוסק בהתאם להשקפתה. אך פוסקים אחרים, ובהם הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (כמה מאות שנים אחרי הרבנית פאלק), מצדדים במנהג הדלקת נרות יום טוב אחרי צאת הכוכבים בשני הימים של יום טוב (בלילה השני מלהבה קיימת), כדי לשמור על צורת הדלקה אחידה:

משנת יעבץ אורח חיים לד

אמנם נראה יסוד למנהג העולם שמדליקין נר של יום טוב בלילה ממש ולא מבעוד יום, שהרי בחו"ל [בחוץ לארץ] נוהג יו"ט [יום טוב] שני, ומבואר בשו"ע או"ח סי' תקג ס"א, דאסור להכין מיו"ט [מיום טוב] לחבירו, ועי' במג"א [במגן אברהם] שם, וכ"ש [וכל שכן] האידנא דאנן בקיאים בקביעא דירחא, ויו"ט [ויום טוב] שני לגבי ראשון חול הוא דאסור. וא"כ [ואם כן] להדליק את הנר של יו"ט [יום טוב] שני, הרי בודאי אסור מבעוד יום, אלא צריך להדליק בלילה ממש, לכן נהגו להדליק גם הנר של יו"ט [יום טוב] ראשון רק בלילה ולא מבעוד יום, גזרה משום יו"ט [יום טוב] שני.

כפי שכותב הרב ז'ולטי, היגיון זה רלוונטי רק בראש השנה או בחו"ל, כאשר יש שני ימים ליום טוב, והוא נובע מהשיטה שלפיה אסור להדליק נרות לפני צאת הכוכבים בלילה השני של יום טוב.

הרב עובדיה יוסף פוסק כי בלילה הראשון של יום טוב עדיף להדליק נרות לפני השקיעה, כפי שהציעה הרבנית פאלק, אך מותר גם להדליק אותם לאחר מכן:

שו"ת יחוה דעת א, כח

ולכן הנשים שנוהגות להדליק הנרות של יום טוב בלילה, יש להן על מה שיסמוכו. ומכל מקום הרוצות להחמיר ולהדליק הנרות של יום טוב מבעוד יום, תבוא עליהן ברכה.

קבלת שבת

אנו מדליקות (ומדליקים) נרות שבת כהכנה לשבת, לכבוד שבת. האם בפעולת הדלקת הנרות אנחנו בהכרח מקבלות את השבת?

בהסברו להדלקת נרות חנוכה לפני נרות השבת, כותב בעל הלכות גדולות כי הדלקת נרות היא מטבעה פעולה של קבלת שבת.

ספר הלכות גדולות ט, הלכות חנוכה

והיכא דבעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק דחנוכה והדר מדליק דשבתא, דאי אדליק דשבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עליה.

תרגום

והיכן שצריך להדליק נר חנוכה ונר שבת, בהתחלה מדליק של חנוכה וחוזר מדליק של שבת, שאם מדליק של שבת תחילה, נאסר לו להדליק של חנוכה, משום שקיבל את שבת עליו.

אך לפי שיטות רבות אחרות, הדלקת הנרות עצמה אינה בהכרח מעשה של קבלת שבת. הרמב"ן מציין שאם ההדלקה של הנר הראשון כבר תיחשב אוטומטית לקבלת שבת, יהיה קשה להתיר הדלקת נרות שבת נוספים:

חידושי הרמב"ן, שבת כג ע"ב

אבל הדלקת נר שבת אם הדליקו מבע"י [מבעוד יום] מה קיבול שבת יש בכך? הרי כדי שלא יהא טרוד בערב הוא עושה, א"כ [אם כן] הדליק נר של שבת לא ידליק נר אחרת, ואדרבה לא מפני שהוא שבת הוא מדליק אלא מפני שעדיין אינה שבת מדליק. וכי גמר הדלקה קונה שביתה?

השולחן ערוך מביא את המחלוקת, אך הרמ"א כותב כי המנהג המקובל הוא לקבל שבת בהדלקת נרות. לפי מנהג זה, חלק מהנשים מניחות לגפרור שהדליקו בו את הנרות להיכבות בעצמו במקום לכבות אותו אקטיבית.⁴

שולחן ערוך אורח חיים רסג, י

לבה"ג [לבעל הלכות גדולות], כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה… ויש חולקים על בעל ה"ג [הלכות גדולות], ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפלת ערבית… הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה, אם לא שהתנה תחלה, ואפילו תנאי בלב סגי (מרדכי); אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו.

הרמ"א כותב כי מרגע שאישה קיבלה שבת, אין היא יכולה לעשות עוד מלאכה, אך בני ביתה עוד יכולים. לכן מותר לה לבקש מבני משפחתה לעשות בעבורה מלאכה עד סמוך לשקיעה, שהרי ניתן לעשות כך בדרך כלל אם אחד מבני הבית מקבל שבת מוקדם:

שולחן ערוך אורח חיים רסג, יז

י"א [יש אומרים] שמי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה.

תנאי בהדלקה

כפי שכותב הרמ"א לעיל, פוסקים רבים מתירים לאישה להתנות שלא תקבל שבת בהדלקת הנרות, כדי שתוכל להמשיך לעשות מלאכה אחרי ההדלקה. יש פוסקים שמתירים עשיית תנאי גם אם האישה לא הצהירה על כך במפורש. בפועל, מתוך חשש לשיטה המתנגדת לכך, ההתניה מוגבלת לשעת הדחק.

מגן אברהם רסג, כ

שהתנה תחלה – ומ"מ נ"ל [ומכל מקום נראה לי] דאין להתנות כי אם לצורך מאחר שיש חולקין…

הציץ אליעזר, למשל, מתיר לנשים לנסוע להתפלל בכותל גם לאחר הדלקת נרות שבת, משום שלדעתו החשיבות הרוחנית של התפילה ברוב עם בכותל ממלאת צורך גדול:⁵

שו"ת ציץ אליעזר י, יט

אודות נשים יקרות שחשקה נפשן ללכת לקבל פני שבת מלכתא על יד שריד בית מקדשנו הכותל המערבי להתפלל שם מעריב, דההתעוררות בעת הזאת גדולה שם עד מאד ברוב עם ובהשתפכות הנפש, כידוע. אך דא עקא שגרות בריחוק מקום וקשה להן ללכת רגלי הלוך ושוב, אם ישנה איזה עצה שיוכלו לנסוע לשם בהליכתן הגם שהדליקו כבר נרות שבת, ונשאלתי ע"ז [על זה] מכמה… תוכלנה הנשים להתנות בשעת הדלקת הנרות שעודן אינן מקבלות בזה את השבת עד בואנן אל הכותל המערבי ששם יקבלו את השבת יחד עם הציבור דשם… אמנם המג"א בסק"כ [המגן אברהם בסעיף קטן כ] כותב דמ"מ [דמכל מקום] אין להתנות כי אם לצורך מאחר שיש חולקין. אבל י"ל [יש לומר] שגם זה להתנות כדי שיוכלו עי"כ [על ידי כן] למלאות צמאונן הרוחני ועריגתן הנפשי לדוד עד בית אלקים ולשאוב השראה עילאית מיוחדת נקרא ג"כ [גם כן] לצורך כדי שיוכלו להתנות.

די שכיח שאישה מגיעה לזמן הדלקת נרות לפני שהספיקה להתפלל מנחה. במקרה זה, אם יש לה זמן, היא יכולה להתפלל לפני ההדלקה, ואפילו לדחות מעט את הדלקת הנרות עד כמה דקות לפני השקיעה.

אם אין לאישה זמן להתפלל קודם, יש לה שתי אפשרויות: היא יכולה להתפלל פעמיים את תפילת שמונה עשרה של ערבית כתשלומין. לחלופין, היא יכולה להתנות שלא תקבל שבת עד לתפילת קבלת שבת, ואז היא יכולה להתפלל מנחה אחרי ההדלקה.

לשיטת המשנה ברורה, האפשרות הראשונה היא המועדפת:

משנה ברורה רסג, מג

מקבלת שבת – ותתפלל מנחה תחלה דהואיל דכבר קבלה שבת שוב א"א [אי אפשר] להתפלל תפלה של חול. ובשאין שהות לזה יותר טוב שתתפלל ערבית שתים.

כף החיים מציע את האפשרות השנייה – תנאי בהדלקה לפני תפילת מנחה. שיטה זו יכולה להתאים במיוחד למקרה שבו אישה מתכננת להגיע אחרי הדלקת נרות לבית כנסת שיתפללו בו מנחה.

כף החיים רסג, לה

ואם נתאחרה מלהתפלל מנחה ולא יש שהות להתפלל ואח"כ [ואחר כך] תדליק, נראה שתתנה קודם שתדליק שאינה מקבלת שבת בהדלקה כ"א [כי אם] באמירת בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת כמו האנשים, כדי שתוכל להתפלל מנחה אח"כ [אחר כך].

כיצד יש להדליק

כעת, לאחר שעסקנו בזמן הדלקת הנרות ובקבלת שבת עם ההדלקה, נעבור לדון באופן הדלקת הנרות. מאחר שנשים לרוב מקבלות שבת עם הדלקת הנרות, רצוי שאישה תהיה לבושה לשבת לפני ההדלקה, אם הדבר מתאפשר לה.

משנה ברורה רסב, יא

מיד אחר וכו' – וגם הנשים נוהגות קודם הדלקת הנרות לרחוץ את עצמן וללבוש בגדי שבת ואשרי להם אמנם בימים הקצרים שמתאחרים לישב בחנות ואח"כ [ואחר כך] רוחצות ולובשות ובין כך יבואו חו"ש [חס ושלום] לספק חילול שבת לכן טוב להזהיר להם שיקדימו לבוא לרחוץ וללבוש וכשמתאחרת מצוה יותר שתדליק כך במלבושי חול מלבוא חו"ש [חס ושלום] לספק חילול שבת ואם הבעל רואה שמתאחרת מצוה גדולה שהוא ידליק הנרות…

בהמשך לגמרא המקשרת בין הדלקת נרות לבין השאיפה לזכות לילדים תלמידי חכמים, נשים נוהגות להתפלל לאחר ההדלקה על ילדיהם שיאירו את העולם בתורה ובמעשים טובים.

שבת כג ע"ב

אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים.האשה כשמדלקת את הנר בערב שבת תזהר בנפשה שתתפלל באותה שעה על בניה שיהיו מצליחים בתורה ובמצות וביראת שמים, מפני שתפלה זו נאה להתפלל בשעה שהאירה נר של שבת כענין שנאמר כי נר מצוה ותורה אור.

רבנו יונה, אגרת התשובה יום ז כלל א

האשה כשמדלקת את הנר בערב שבת תזהר בנפשה שתתפלל באותה שעה על בניה שיהיו מצליחים בתורה ובמצות וביראת שמים, מפני שתפלה זו נאה להתפלל בשעה שהאירה נר של שבת כענין שנאמר כי נר מצוה ותורה אור.

כאן ניתן למצוא נוסח נפוץ לתפילת 'יהי רצון' לאחר הדלקת נרות, המתאים לנשים שיש להן ילדים או שמקוות להביא ילדים לעולם. אישה רווקה יכולה להשמיט את אזכור הבעל בתפילתה, או לכוון לבעלה לעתיד. אפשר גם להגיד תפילה אישית במקום זאת. (כאן אנו מביאות תפילה אישית, במקור בלדינו.) נוסף על כך, כפי שכותב השל"ה, ניתן לקרוא את הסיפור המקראי של חנה, עד לשיאו בתפילת חנה:

של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה

ואני קבלתי שתקרא האשה בזאת הפעם ההפטרה דראש השנה, של חנה (שמ"א א', א) עד 'וירם קרן משיחו' (שם ב', י).

תפילה חנה (שמ"א ב', א–י) בפרט מתאימה לכל אדם, ויכולה להיות חלופה משמעותית למי שמחפשים תפילה שאינה כרוכה באזכור בעל או ילדים. ייתכן שנשים המתפללות להבאת ילדים לעולם יתחברו במיוחד לקטע מתחילת ספר שמואל, עוד לפני התפילה, שהזכיר השל"ה.

אפשר גם לקחת את זמן הדלקת הנרות כהזדמנות להתפלל בעבור אחרים. כך למשל, יש תקווה, ארגון תמיכה בענייני פוריות, פרסם תפילה בעבור כל המתמודדים עם אתגרי פוריות.⁶

ברשומה שפרסמה בבלוג שלה, רבקי סילבר משתפת עד כמה התפילה לאחר הדלקת נרות השבת משמעותית בעבורה:⁷

רבקי סילבר, אתגר הדלקת נרות השבת, רשומה בבלוג, פברואר 2021

אחד הדברים שאני אוהבת במיוחד בהדלקה מוקדמת הוא שאני מרגישה שיש לי עודף זמן להתפלל. כן, לעיתים קרובות מדי אלו רגעים לחוצים מכדי להתרכז בתפילה (וכן, לפעמים אני מתפללת לאור הנרות בעודי מחזיקה את בני הפעוט), אך בערבי שבת שבהם אני מדליקה מוקדם והילדים מתנהגים יפה באורח פלא, אני לוקחת את הזמן כדי להתפלל באמת. עבור מי שזקוקים לרפואה. להצלחת ילדיי. עבור משפחתי. עבור אהוביי. ועבור כל עם ישראל.

נשים רבות נוהגות גם לתת צדקה לפני ההדלקה.⁸

הברכה

הנוסח לברכה על הדלקת נרות שבת אינו מופיע בגמרא. אף על פי כן, הגאונים פוסקים כי יש לברך "להדליק נר של שבת", בדומה לברכה המובאת בגמרא על הדלקת נרות חנוכה.

סדר רב עמרם גאון (הרפנס), סדר שבתות

והמדליק נר של שבת צריך לברך. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת.

בתשובת הגאונים מובא כי החיוב לברך נובע ממימרה בגמרא שלפיה הדלקת נר שבת היא חובה.

תשובות הגאונים – מוסאפיה (ליק) סימן פב

לרב שרירא ורב האיי. שאלתם עיקר ברכה להדליק נר של שבת מנהגא או הלכתא ואי הלכתא היכא כתיבה בתלמוד… ברכת נר של שבת הלכתא היא ואף על גב דלא אתאמרה בהדיא דהא א"ל [אמר ליה] רבא לאביי (שבת כה ב) שאני אומר הדלקת נר שבת חובה… וקיימא לן כאביי דאמר (שם כג א) ודאי דדבריהם בעי ברכה.

תרגום

לרב שרירא ורב האי. שאלתם עיקר הברכה להדליק נר של שבת, מנהג או הלכה? ואם הלכה, היכן כתוב בתלמוד… [תשובה:] ברכת נר של שבת הלכה היא, ואף על גב שלא נאמרה בפירוש, שהרי אמר לו רבא לאביי (שבת כה ע"ב) 'שאני אומר: הדלקת נר שבת חובה'… ואנחנו פוסקים כאביי, שאמר (שם כג ע"א) 'חיוב ודאי מדרבנן טעון ברכה'.

בימי הביניים הוסיפו לדון בשאלות בנוגע לאמירת הברכה. בהתכתבות עם רבנו תם כתב הרב משולם ממלון כי הוא מתנגד לברכה על נרות השבת משום שאין ההדלקה משלימה את מעשה המצווה (מקיימים את מצוות עונג שבת רק לאחר מכן, בסעודה לאור הנרות),⁹ וכן משום שלדעתו ההדלקה עצמה היא מעשה טכני־פונקציונלי ותו לא. מאחר שהרב משולם רואה את נרות השבת כפונקציונליים בעיקרם, הדלקתם היא לדעתו רק סוג אחד מני רבים של הכנה לשבת. אם יש בכך מצווה, היא מתקיימת רק לאחר ההדלקה, בעת שנהנים מאור הנרות בזמן הסעודה.

ספר הישר (חלק התשובות) מז

מר' משלם… ו. (בענין ברכת נר שבת). וברכת נר כמו כן הורה הוא [רב אליהו] ונוהג תחילה, וכן במקומות אחרים הרבה ראינו שאין נוהגין לברך. וטעמא דמסתבר שאין הדלקתה גמר מצותה, ואינה [אלא] כדי להאיר בלילה. ואם היתה עששית דולקת והולכת אינו חייב לכבותה ולהדליקה…

רבנו תם דוחה את טענותיו של הרב משולם. הוא סובר שמצוות שלום בית מתקיימת מייד עם הדלקת הנרות, וכן שניתן לסמוך על דברי הגאונים ועל מנהג הנשים הרווח:

ספר הישר (חלק התשובות) מח, ו–ז

(בענין ברכת נר בשבת). ומה שכתבת שגם הורה בנר שבת שלא לברך ומסתבר טעמא שאינה גמר מצותה הא ליתא שגמר מצותה היא כנר חנוכה דלפרסומי ניסא היא וה"נ [והכי נמי] מדהוה שלום ביתו דאין לו להקדים ולא לאחר… ותמיה אני עליך… ואינך מאמין לרב עמרם… לברך על הדלקת נר בשבת… ולפי שהנשים מברכות בלחש וקולם לא ישמע, שכחת המנהג שגם אני לא שמעתי מימי, ופעמים שהיתי מדליק היתי שוכח לפי שאינה באנשים כב[נ]שים. ועוד ראיה לברכה שכן כתב בהלכות גדולות המדליק נר חנוכה ונר שבת תחילה מדליק נר חנוכה דאי אדליק שבת ברישא איתסר ליה. מכלל שהוא מברך, שאם אין ברכה, קבלה מניין… ומה שכתבת שאם היתה עששית דולקת והולכת אינה מכבה ומדליקה… שנשים שלנו מנהג בידם לכבות ולהדליק. ואני ראיתי בעיני ואשאלם ותאמרנה כן. ואם אינן נביאות בני נביאות הן.

רבנו תם מתמקד בתפקיד הנרות כמשרים שלום בית, מושג פונקציונלי ורוחני כאחד. כמו כן, הוא כותב שנשים היו מקפידות להדליק נר חדש לשבת ולא הסתפקו בלהבה שכבר דולקת. רבנו תם מכיר במשמעות הטקסית של הדלקת הנרות בעבור נשים, כך שאמירת ברכה נראית אך טבעית.

אנו למדים כמה נקודות נוספות מרבנו תם: ראשית, נשים נהגו לברך בלחש. שנית, על פי השיטה ששבת נכנסת בהדלקת נרות, קבלת השבת תלויה באמירת הברכה ולא בהדלקה עצמה. שיטת רבנו תם התקבלה להלכה, והמנהג המקובל הוא לברך על נרות השבת. מעבר לכך, גישתו המכבדת והמקבלת למנהגי הנשים בנושא זה נעשתה מקובלת גם היא.

כיצד ייתכן שרבנו תם שכח לברך על הדלקת נרות השבת, ומדוע הדבר משמעותי?

בתשובתו לרב משולם ממלון, מבהיר רבנו תם כי ניסיונו האישי בהדלקת נרות שבת מוגבל. הוא מודה כי עקב כך שכח לברך כאשר הדליק בעצמו, ומספר שפנה לנשים בשאלות בנוגע לאופן ההדלקה. כמו כן, הוא מעניק משקל רב למנהג נשים.

תשובתו זו מדגימה מגמה שכבר הזכרנו בנוגע לנרות שבת, שפוסקי ההלכה מעניקים חשיבות רבה למנהגי נשים. הדבר מתכתב עם מגמה רחבה יותר שבה עסקנו במבוא לדרכיה: מסורת ההלכה מועברת בשתי דרכים – באמצעות טקסטים ובאמצעות חיקוי. מצוות הדלקת נרות היא דוגמה מרתקת במיוחד לכך, כיוון שכאן מעשה המצווה נלמד ומועבר כמעט אך ורק על ידי נשים בדרך של חיקוי, והמסורת הכתובה מתאימה את עצמה לכך אט־אט.

הדלקת נרות היא תחום אחד מני רבים שבו יש לנשים סמכות מסוימת על אופן ניהול ההלכה בבית. אך ייתכן כי מצוות הדלקת הנרות ייחודית בשל תחושת האחריות הרבה שנשים חשות בכל הנוגע להעברת המצווה מאם לבת.

מתי מברכים

ישנה מחלוקת מתי יש לברך על הנרות. בדרך כלל מברכים את ברכות המצווה לפני עשיית המצווה. גם כאן הרמב"ם פוסק כי יש לברך על נרות השבת טרם ההדלקה:

רמב"ם, הלכות שבת פ"ה ה"א

וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת, כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.

נראה כי כך פוסק גם השולחן ערוך. בדיון בנוגע לשאלה על קבלת השבת, משתמע מאופן התנסחותו כי הברכה קודמת להדלקת הנרות:

שולחן ערוך אורח חיים רסג, י

…שאחר שברכו והדליקו הנרות…

כמו כן, השולחן ערוך אינו מזכיר שום דבר מיוחד בקשר לזמן הברכה על הנרות.

שולחן ערוך אורח חיים רסג, ה

כשידליק, יברך: בא"י אמ"ה אקב"ו [ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו] להדליק נר של שבת.

אמירת ברכה על נרות שבת טרם ההדלקה נותרה המנהג המקובל בקרב נשים ספרדיות רבות, וכן בקרב גברים רבים כאשר הם מדליקים נרות.

אולם כבר בתקופת הגאונים עלו שאלות בנוגע לברכה לפני ההדלקה. שהרי אם אישה מקבלת שבת בעת שהיא מברכת, אזי אין היא יכולה להבעיר אש ולהדליק את הנרות.

תשובות הגאונים – מוסאפיה סימן פב

לרב שרירא ורב האיי. שאלתם… ואי אית ליה לבעל הבית להדליק נרות הרבה על הראשונה מברך או על האחרונה אי על הראשונה מברך היכי מדליק בתר דקבלה לשבתא. ואי על אחרונה מברך הויא לה ברכה לאחר מעשה… ולענין אי על הראשונה מברך או על האחרונה כולי האי דיוקא ליכא בהא מלתא… ועוד לטעמיכו אי שביתה עם ברכה לית ליה לאדלוקי אפי[לו] חדא… ולא דייקינן בהאי דוקא עובר לעשייתן ואף על גב דאי צריך ברישא ולא מקבל עליה שביתה עד דמתקן לכלהו שרגי לא מחייב בשביתה עד דמתקן לכלהו שרגי והוי ברכה עובר לעשייתן ושפיר דמי.

תרגום

לרב שרירא ורב האי גאון. שאלתם… ואם יש לו לבעל הבית להדליק נרות הרבה, על הראשונה מברך או על האחרונה? אם על הראשונה מברך, כיצד הוא מדליק [אחרים] לאחר שקיבל את השבת [עם הברכה]? ואם על אחרונה מברך, היא ברכה לאחר מעשה?… [תשובה:] ולעניין אם על הראשונה מברך או על האחרונה, כל הדיוק הזה אינו [צריך] בעניין הזה… ועוד לסברה שלכם, אם השביתה חלה עם ברכה, אין לו להדליק אפי[לו] אחד [לאחר הברכה]!… ולא מדייקים בזה [לברך] דווקא 'עובר לעשייתן' [לפני מעשה ההדלקה]. ואף על גב שאם היה צריך בהתחלה שלא לקבל עליו שביתה עד שמתקן לכל הנרות, [בכך] לא היה חייב בשביתה עד שמתקן לכל הנרות, ותהיה הברכה 'עובר לעשייתן' ויפה.

תשובת הגאונים היא שאין לחשוש לכך, ובכל מקרה אפשר להדליק בתנאי שלא יקבל שבת עד לאחר הדלקת הנרות. גם פוסקים רבים אחרים סברו כי אין לחשוש לכך.

עם זאת, בכמה קהילות נהגו הנשים לברך רק לאחר ההדלקה:

דרכי משה הקצר אורח חיים רסג, ב

כתב המרדכי סוף במה מדליקין (ע"ג סי' רצג, עיין שם) דמברך קודם ההדלקה. והמנהג לברך אחר ההדלקה.

נוסף על כך, נשים רבות פורשות את ידיהן על הנרות לאחר ההדלקה, ואז מכסות את עיניהן בזמן הברכה. פעולות אלו מדגישות את ההיבט הטקסי של ההדלקה. פרישת היד עשויה להיות מעין תנועת יד לתפילה המסמלת את אור השבת המתפשט בבית ומוסיף בו שלום.

מבחינה הלכתית, פרישת הידיים וכיסוי העיניים תורמות לכך שלא יראו את הנרות בבירור. בכיסוי העיניים האישה מעכבת את הנאתה מן הנרות, ואולי אף מסמלת את כיבויים והדלקתם מחדש, ובכך נוצרת התחושה שהברכה נאמרת לפני מעשה המצווה.

ספר המנהגים (טירנא), הגהות המנהגים, מנהג של שבת

עיין במהרי"ו שהתיר בעוד יום גדול להדליק ואח"כ [ואחר כך] לפרוש ידיהם על הנרות ולברך כדי שתהא הברכה עובר לעשייתה כו'.

כיסוי העיניים הפך למנהג המקובל בקרב נשים רבות:

רמ"א, שולחן ערוך אורח חיים רסג

הגה: יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה, ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ [במה מדליקין]) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה, ומשימין היד לפני הנר אחר הדלקה ומברכין, ואח"כ [ואחר כך] מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה, וכן המנהג (מהרי"ל).

לפי היגיון זה היה מסתבר שאם אישה מדליקה בתנאי שהיא אינה מקבלת שבת עם ברכתה, אזי עליה לברך טרם ההדלקה. בכל זאת, הדבר נתון במחלוקת.

ביאור הלכה רסג, ה, ד"ה אחר ההדלקה

ואשה שמתנית שאינה מקבלת שבת בהדלקה… דאפ"ה [דאפילו הכי, שאפילו כך] ידליקו ויפרסו ידיהם ואח"כ [ואחר כך] יברכו משום דלא פלוג וכדעת המ"א [המגן אברהם]. אבל מדברי הגאון רע"א [רבי עקיבא איגר] בחדושיו ומדברי ח"א [חיי אדם] מוכח דבזה יברכו ואח"כ [ואחר כך] ידליקו.

כך גם בהדלקת נרות ביום טוב, אפשר לטעון שאישה צריכה לברך קודם ההדלקה, שהרי מותר להעביר אש ביום טוב. בנה של הרבנית ביילה פאלק מביא את דבריה התומכים בשיטה זו:

הקדמת בן המחבר לפרישה ודרישה

הביטה נא וראו את מה שהרגישה בטעות הנשים בהדלקתן הנרות ביום טוב… מה שנוהגות להדליק נרות של יום טוב כמו של שבת דהיינו שמדליקין תחלה הנרות ואחר כך משימין ידיהן לפני הנרות ומברכין הברכה על הנרות ואחר כך מסלקין ידיהן הכל כמו נרות של שבת… התינח בהדלקת הנרות לשבת שאחר הברכה אסור שוב בהדלקה אבל ביום טוב שמותר להדליק הנרות ביום טוב עצמו מוטב שנעשה ברכת הנרות כתיקונה להיות הברכה עובר לעשייתן… ונלע"ד [ונראה לעניות דעתי] שהדין דין עמה…

ישנם פוסקים, ובהם המגן אברהם, החולקים על כך. לדעתם, נשים הנוהגות לברך לאחר ההדלקה בשבת צריכות לברך לאחר ההדלקה גם ביום טוב, לשם שמירה על עקביות:

מגן אברהם רסג, יב

אחר ההדלקה – דאם תברך קבלה לשבת ואסור[ה] להדליק וא"כ [ואם כן] בי"ט [ביום טוב] תברך ואח"כ [ואחר כך] תדליק. כ"כ [כך כתוב] בסוף ס' הדרישה בא"ע [באבן העזר] בשם אמו, אבל אין חכמה לאשה וכו', דלא חלקו חכמים.

אך המשנה ברורה מציין כי רבים אחרים פוסקים כשיטת הרבנית פאלק:

משנה ברורה רסג, כז

אחר ההדלקה – ס"ל [סבירא ליה] דאם תברך הוי כאלו קבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק וא"כ [ואם כן] ביום טוב דלא שייך זה לכ"ע [לכולי עלמא] תברך ואח"כ [ואחר כך] תדליק. ודעת המ"א [המגן אברהם] דלא פלוג, אבל הרבה אחרונים ס"ל כמ"ש [סבירא להו כמו שכתבתי] מתחלה.

המחלוקת בעניין זמן הברכה על נרות יום טוב משקפת סוגיה רחבה יותר: היעדר צורך פונקציונלי בהדלקת נרות יום טוב, שהרי מותר להעביר אש ביום טוב. אך המשמעות הטקסית והסמלית של הכנסת היום הקדוש באמצעות ההדלקה הופכת את נרות יום טוב להכרחיים, חרף השאלות ההלכתיות שהם מעלים. גם כאן, כפי שראינו אצל רבנו תם וסוגיית נרות השבת, הקול הנשי היה חלק אינטגרלי בדיון ההלכתי מלכתחילה.

כאן אנחנו דנות בתזמון אמירת ברכת שהחיינו ביום טוב. (בקרוב!)

העמקה נוספת

הרב דוד אוירבך, הליכות ביתה, פרק י"ד.
הרב יהודה ברנדס, "מצוות הדלקת נר שבת", מדע תורתך, ניתן למצוא כאן.
הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, פרקים מ"ג–מ"ה.
ישראל תא־שמע, "נר של כבוד", מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים: מגנס 1999, עמ' 125–135.
ישראל תא־שמע, "נר של כבוד", מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים: מגנס 1999, עמ' 136–141.
נר יום טוב, עולמות. ניתן למצוא כאן.

הערות

תוספות ברכות כז ע"א

דרב צלי של שבת בע"ש [בערב שבת] – …וטעמא משום דס"ל [דסבירא ליה] כרבי יהודה… לענין תפלת הערב שהיא שעה ורביע קודם הלילה… מיד לאחןר פלג המנחה וכן לענין תוספת שבת (וט' באב) וי"ה [ויום הכיפורים] דקי"ל [דקיימא לן] שהוא מן התורה, אם כן לא צריך שיעור גדול כל כך.הגה: ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך, הרשות בידו…

רמ"א, שולחן ערוך אורח חיים רסא, ב–ג

הגה: ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך, הרשות בידו…

ספר יראים סימן רעד [דפוס ישן – קב]

…וכן נראה לי עיקר דמשתשקע החמה הוא קודם שקיעת החמה דעולא לפי פירוש רבותי שפירשו ג' חלקי מיל קודם הראות הכוכבים החוצה.

3. ניתן למצוא כאן.

4. ערוך השולחן מטיל ספק במנהג זה, לפחות בעבור נשים אשכנזיות:

ערוך השולחן אורח חיים רסג, יד

כתב רבינו הב"י [הבית יוסף] בסעי[ף] י' שמפני זה נוהגות קצת נשים שאחר שהדליקו את הנרות בברכה משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה עכ"ל [עד כן לשונו]. ונראה דאותן נשים ברכו מקודם ההדלקה דאלו היו מברכות אח"כ [אחר כך] הלא היו יכולות לכבות עדיין קודם הברכה דזהו פשיטא דקודם הברכה לא הוי קבלת שבת עדיין ולפ"ז [ולפי זה] נשים שלנו שמברכות אחר ההדלקה כמ"ש [כמו שכתבתי] בסעי[ף] הקודם שפיר יכולות לכבות ואח"כ [ואחר כך] יברכו, וכמדומני שכן המנהג ואין פקפוק בזה.

5. גם המתנגדים להסתמכות על תנאי בהדלקת נרות לצורך נסיעה למקום מסוים, מתירים לאישה לנסוע ברכב שבו הנהג טרם קיבל שבת. הרב משה שטרנבוך כותב זאת בנוגע לתפילה בכותל:

תשובות והנהגות ד, סא

ונשאלתי מאשה שנשואה זמן רב ואין לה ילדים, ויש סגולה בדוקה להתפלל בכותל ארבעים יום רצופין ולהתפלל על בקשה אחת, והיא התחילה לעשות כן, וכיון שגרה רחוק מהכותל ואי אפשר לה הליכה וחזרה בשבת ברגל, רוצה ביום ששי להדליק מוקדם את הנרות בבית ולהתנות שמותר לה לעשות מלאכה, ותסע במכונית לכותל לפני ארבעים מינוט, ובחזרה תלך ברגל. לע"ד [לעניות דעתי] נראה להתיר ע"פ [על פי] מה שחידשו ה"דגול מרבבה" (סימן רס"א ס"ד) והגר"ז דאדם יחיד שמקבל ע"ע [על עצמו] שבת נאסר רק במלאכות ומותר בשבות ע"י עכו"ם [על ידי עובדי כוכבים ומזלות] לצורך מצוה גם בבין השמשות, ורק בציבור שהתפללו וקבלו שבת, או דהוא התפלל הוי כקיבל גוף השבת ונאסר גם בשבות, ובנ"ד דעביד מלאכה על ידי מי שלא קיבל שבת ואצלו הוי רק שבות בלי מעשה, נראה להתיר במקום מצוה וצער, ולכן אף שקיבלה שבת מותר, לנסוע לפני ארבעים מינוט.

6. ניתן למצוא כאן.

7. ניתן למצוא כאן.

קיצור שולחן ערוך עה, ב

…על ידי נר מצוה בא אור תורה. ולכן ראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה, שיתן לה הקדוש ברוך הוא בנים זכרים מאירים בתורה, וטוב שתתן מקודם איזה פרוטות לצדקה…

מנחות מב ע"ב

כל מצוה דעשייתה גמר מצוה, כגון מילה, אף על גב דכשירה בעובד כוכבים – בישראל צריך לברך, וכל מצוה דעשייתה לאו גמר מצוה, כגון תפילין, אף על גב דפסולות בעובד כוכבים – בישראל אינו צריך לברך.

מקורות

כדי לראות את המקורות האלו בהקשרם באתר ספריא, לחצו כאן!

זמן ההדלקה

שבת כג ע"ב

שולחן ערוך אורח חיים רסג, ד

יומא פא ע"ב

כל מקום שנאמר שבות מוסיפין מחול על הקודש.

שולחן ערוך אורח חיים רסא, ב–ג

משנה ברורה רסא, כג

ד"ר אריקה בראון, מחשבות על נרות, The New York Jewish Week, מרץ 2017

תוספות ביצה כב ע"א, ד"ה אין מכבין

לבוש, אורח חיים תפח

הקדמת בן המחבר לפרישה ודרישה

משנת יעבץ אורח חיים לד

שו"ת יחוה דעת א, כח

קבלת שבת

ספר הלכות גדולות ט, הלכות חנוכה

תרגום

חידושי הרמב"ן, שבת כג ע"ב

שולחן ערוך אורח חיים רסג, י

שולחן ערוך אורח חיים רסג, יז

י"א [יש אומרים] שמי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה.

מגן אברהם רסג, כ

שהתנה תחלה – ומ"מ נ"ל [ומכל מקום נראה לי] דאין להתנות כי אם לצורך מאחר שיש חולקין…

שו"ת ציץ אליעזר י, יט

משנה ברורה רסג, מג

כף החיים רסג, לה

כיצד יש להדליק

משנה ברורה רסב, יא

שבת כג ע"ב

רבנו יונה, אגרת התשובה יום ז כלל א

של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה

ואני קבלתי שתקרא האשה בזאת הפעם ההפטרה דראש השנה, של חנה (שמ"א א', א) עד 'וירם קרן משיחו' (שם ב', י).

רבקי סילבר, אתגר הדלקת נרות השבת, רשומה בבלוג, פברואר 2021

סדר רב עמרם גאון (הרפנס), סדר שבתות

והמדליק נר של שבת צריך לברך. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת.

תשובות הגאונים – מוסאפיה (ליק) סימן פב

תרגום

ספר הישר (חלק התשובות) מז

ספר הישר (חלק התשובות) מח, ו–ז

מתי מברכים

רמב"ם, הלכות שבת פ"ה ה"א

שולחן ערוך אורח חיים רסג, י

…שאחר שברכו והדליקו הנרות…

שולחן ערוך אורח חיים רסג, ה

כשידליק, יברך: בא"י אמ"ה אקב"ו [ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו] להדליק נר של שבת.

תשובות הגאונים – מוסאפיה סימן פב

תרגום

דרכי משה הקצר אורח חיים רסג, ב

כתב המרדכי סוף במה מדליקין (ע"ג סי' רצג, עיין שם) דמברך קודם ההדלקה. והמנהג לברך אחר ההדלקה.

ספר המנהגים (טירנא), הגהות המנהגים, מנהג של שבת

רמ"א, שולחן ערוך אורח חיים רסג

ביאור הלכה רסג, ה, ד"ה אחר ההדלקה

הקדמת בן המחבר לפרישה ודרישה

מגן אברהם רסג, יב

משנה ברורה רסג, כז

שו''ת

עיון בשאלות ותשובות שונה מקריאת מאמר. השו"ת תמציתי וממוקד, ולעיתים קריאה בו אף יעילה יותר כאשר רוצים לדעת את הנושא באופן מעשי. בשו"ת קיימת התייחסות אישית לפונה. קריאת שו"ת מאפשרת למידה וחיבור לנושא, הזדהות והזדמנות ללמידה משותפת במרחב הוירטואלי. לשליחת שאלה לחצו כאן!

שאלות בהשקפה

כיצד ייתכן שרבנו תם שכח לברך על הדלקת נרות השבת, ומדוע הדבר משמעותי?

תשובתו זו מדגימה מגמה שכבר הזכרנו בנוגע לנרות שבת, שפוסקי ההלכה מעניקים חשיבות רבה למנהגי נשים. הדבר מתכתב עם מגמה רחבה יותר שבה עסקנו בהקדמה לדרכיה: מסורת ההלכה מועברת בשתי דרכים – באמצעות טקסטים ובאמצעות חיקוי. מצוות הדלקת נרות היא דוגמה מרתקת במיוחד לכך, כיוון שכאן מעשה המצווה נלמד ומועבר כמעט אך ורק על ידי נשים בדרך של חיקוי, והמסורת הכתובה מתאימה את עצמה לכך אט־אט.

שו"ת