מוקדש לזכרה של יהודית רייזל בת אליעזר ואסתר ע"ה מרת אניטה הירש סילברמן ז"ל
מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן? האם כלל זה אומר דבר מהותי על מעמד האישה?
תקציר
מה הן מצוות עשה שהזמן גרמן?
מצוות עשה נחשבת לכזו ש"הזמן גרמה" כשחיובה חל בזמן מסוים ולא בזמן אחר.
מאילו ממצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות?
- נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן – זהו כלל שתקף ברוב המקרים, אך גם לכלל זה יש יוצאים מן הכלל.
- נשים פטורות מן המצוות דאורייתא הללו: קריאת שמע, ציצית, תפילין, שופר, נטילת לולב, ישיבה בסוכה, ספירת העומר (לחלק מהדעות).
- נשים נחשבות פטורות בדרך כלל גם ממצוות עשה שהזמן גרמן שחובתן מדרבנן.
האם הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן הוא חד משמעי?
לפי הרמב"ם, הפטור הוא יותר בגדר כלל אצבע מאשר מקור להלכה. יש לו לא מעט יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות, קביעת פטור נשים ממצווה מסויימת תלויה במסורת, אף שהיא נחשבת למצווה שהזמן גרמה.
מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן?
הגמרא מביאה תשובה טכנית לשאלה זו: נשים פטורות ממצוות תפילין, שהיא אב־טיפוס למצוות עשה שהזמן גרמן, ומכך למדים שנשים פטורות מכל המצוות הללו. על פי גמרא זו ניתן להציע שהפטור נובע מרצון השם ולא מסיבה רציונלית.
אילו הסברים אפשריים אחרים הוצעו לפטור נשים מן המצוות האלו?
- הרש"ר הירש מציע שלנשים יש דבקות והתלהבות טבעית בעבודת השם ולכן אינן זקוקות למצוות האלו.
- לפי האבודרהם, חיוב אישה במצוות עשה שהזמן גרמן עלול לגרום למתח בין מחויבותה לבעלה ובין מחויבותה למצוות ה'.
- הרבי מלובביץ' מסביר שאישה מקיימת את המצוות האלו על ידי כך שבעלה מקיימן.
- הרב משה פיינשטיין כותב שפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן מאפשר לאישה להיות פנויה לגידול ילדים. על פי ההלכה, עדיין נשאר מקום לבחירת האישה עד כמה לשים את המרחב הביתי במרכז חייה ואיך לנצל את הגמישות שהפטור יוצר.
לפי ההסברים האחרונים שהוזכרו, מדוע אישה שאינה נשואה פטורה אף היא ממצוות עשה שהזמן גרמן?
כללי ההלכה חלים לעיתים באופן גורף (לדוגמא, כלל הנשים) גם כשטעמם נובע מדאגה למקרים ספציפיים (לדוגמא, נשים נשואות).
האם זו סתם אפולוגטיקה?
אמנם אף אחד מן ההסברים האלו אינו מוחלט או "מחייב", אך הנחת היסוד שלנו היא שהם משקפים נאמנה את האמונות ודעות של הוגיהם. ייתכן שהסבר אחד מתיישב על דעתנו יותר ממשנהו, וייתכן שאף אחד מן ההסברים לא יתיישב על דעתנו. עם זאת, ההלכה עודנה בעלת תוקף.
העמקה
מאת לורי נוביק | עריכה: הרב עזרא ביק, אילנה אלצפן, ושיינע גולדברג
תרגום: רחל וינשטיין | עריכה בעברית: חניטל אופן ועדיה בלנק
'דרכיה' מתמקדת בחינוך הלכתי, תוך הצגת מגוון פרספקטיבות. מספר מאמרים, כולל הנוכחי, מתמקדים יותר ברעיונות ונוקטים עמדה. אנו מקווים שתמצאו אותו מלמד ומעורר מחשבה.
מצוות עשה שהזמן גרמן
לאחר העיסוק בחיוב האיש והאישה במצוות לא-תעשה (במאמר הקודם), המשנה במסכת קידושין פונה לעיסוק במצוות עשה:
משנה קידושין א', ז
וכל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
המשנה קובעת שחיוב הנשים והאנשים שווה במצוות עשה שאינן תלויות בזמן, למשל: "ואהבת לרעך כמוך", השבת אבדה, צדקה וקביעת מזוזה, ועוד מרכיבים חיוניים בחיים של אנשים שומרי תורה ומצוות.
מהי ההגדרה ההלכתית של מצוות עשה שהזמן גרמה? כך מגדיר הרמב"ם:
פירוש המשניות לרמב"ם
ומצות עשה שהזמן גרמה היא שחובת עשייתה בזמן מסויים, ושלא באותו הזמן אין חיובה חל.
לפני שניכנס להבדל בין גברים לנשים שהמשנה מציגה, יש לשים לב להקשרו. המשנה חילקה את המצוות לארבע קטגוריות: מצוות עשה שהזמן גרמה, מצוות עשה שלא הזמן גרמה, מצוות לא תעשה שהזמן גרמה ומצוות לא תעשה שלא הזמן גרמה. האישה מחויבת בשלוש מתוך ארבע הקטגוריות.
בפועל, כמות המצוות שנשים פטורות מהן בגלל היותן מצוות עשה שהזמן גרמן מועטה, ומכלל כל תרי"ג המצוות הן מסתכמות בשמונה מצוות בלבד: קריאת שמע, ציצית, תפילין של יד ושל ראש, שופר, נטילת לולב, ישיבה בסוכה וספירת העומר.
מדוע העיסוק דווקא בפטור הזה הפך למרכזי כל כך?
להלן שתי נקודות למחשבה:
א. רוב המצוות שאינן תלויות בזמן, שבהן מחויבות גם הנשים, הן מצוות שיוצרות את התשתית והבסיס של החיים של כל יהודי ומנחות את דרכו. מצוות אלו הן רבות וחשובות, כך שניתן אפילו לטעון שהן מרכזיות יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן. לעומת זאת, מצוות העשה שהזמן גרמן הן בעלות אופי טקסי, ומשום כך הן בולטות יותר ומרשימות בטקסיותן, במיוחד כאשר מדובר במצוות השייכות למועדי השנה ומאפיינות את החגים.
לדוגמא, הווידוי הוא חלק מרכזי ומהותי של תהליך התשוב, ואכן האישה חייבת להתוודות על חטאיה כשם שחייב בכך הגבר. למרות זאת, דווקא שמיעת קול השופר בראש השנה, שממנו פטורה האישה מדאורייתא, הפך בעיני הציבור לסמל התשובה.
המצוות שמהן פטורות הנשים בולטות באופן לא פרופורציונלי בגלל הפן הטקסי שבהן, בגלל ערכן הסמלי, וכן בשל המשמעות הרבה שאנו מייחסים לחגים.
ב. חלק גדול מן המצוות שמהן נשים פטורות בולט במרחב הציבורי של בית הכנסת.
הדבר בא לידי ביטוי בייחוד בקהילות שבהן חיי הדת מתרכזים בבית הכנסת ובבתי הספר יותר מאשר בבית ובחברה, כך שלעתים מצוות אחרות שהן מרכזיות ביותר, כגון אמונה בה' ומצוות שבין אדם לחברו, נדחקות אל שולי הבמה. אולי זאת הסיבה לכך שבארץ ישראל, שבה חיי החברה והמדינה משפיעים על חיי הדת במידה גדולה יותר ומזמנים לנשים תחומי השפעה רוחניים נוספים, עניין הפטור עולה לדיון פחות מאשר בחו"ל. Error! Hyperlink reference not valid.
אין להמעיט מחשיבותן של מצוות עשה שהזמן גרמן. הן חשובות מאד והפטור מהן משמעותי, אך הן אינן יסודות הדת הבלעדיים.
מצוות מדרבנן
בדרך כלל, הכללים החלים על מצוות מדאורייתא חלים גם על מצוות מדרבנן:
גיטין סה ע"א
כל דתקון [שתיקנו] רבנן כעין דאורייתא תקון [תיקנו].
האם אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן שחיובן מדרבנן כשם שהיא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן שחיובן מדאורייתא? לכאורה לפי הכלל העולה מהגמרא הזו, נראה שלא אמור להיות הבדל. אולם, רבנו תם כותב בפירוש שנשים חייבות במצוות עשה שהזמן גרמן שחיובן מדרבנן:
שו"ת ספר הישר לרבנו תם סימן ע
דמצוות עשה דרבנן שוה בכל.
לעומת זאת, בעלי תוספות אחרים חולקים על רבינו תם וטוענים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן גם כאשר חיובן מדרבנן:
תוספות, מגילה כד ע"א
לנשים דפטורים ממצות עשה שהזמן גרמא אפילו מאותן שאינן אלא מדרבנן.
למרות שיטתו של רבינו תם, הפסיקה המקובלת היא שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן אף כאשר מדובר במצוות מדרבנן, אלא אם כן ישנה סיבה ספציפית לחייב את הנשים במצווה.
דוגמא לדבר היא מצוות אמירת הלל. זוהי מצוות עשה שהזמן גרמה שחיובה מדרבנן, ולכן בדרך כלל אישה פטורה מאמירת הלל, אולם בליל הסדר נשים חייבות בקריאת ההלל. מדוע? לגבי מצוות הלל בליל הסדר ישנה סיבה מהותית המשייכת את הנשים למצווה: "אף הן היו באותו הנס", כלומר גם הנשים נגאלו ממצרים ולכן גם הן חייבות במצוות המפרסמות את הנס ומודות עליו.
פטור הנשים כגזירת הכתוב
הסברים לפטור
כאשר התורה פוטרת פלח אוכלוסייה ממצווה מסוימת, אנו נוטים לחפש זיקה ברורה והגיונית בין תכונתו הייחודית והמהותית של אותו פלח אוכלוסייה ובין סוג המצוות שממנו הוא פטור. אולם ההסבר העולה מדברי הגמרא לגבי פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן נראה טכני ולא מהותי.
קידושין לה ע"א
רב אחא בר יעקב: אמר קרא "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך". הוקשה כל התורה כולה לתפילין. מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות.
הגמרא מביאה את מצוות תפילין (שתי מצוות: תפילין של יד ותפילין של ראש) כאב־טיפוס למצוות עשה שהזמן גרמה שממנה נשים פטורות, ולומדת ממנה על כלל מצוות העשה שהזמן גרמן. מצוות תפילין היא מצוה שהזמן גרמה, שהרי אין מניחין תפילין בשבת ויום טוב. מצוות התפילין היא מצוה מרכזית המשפיעה על קיום כל מצוות התורה, כאמור בפרשת התפילין (שמות י"ג, ט): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ", ולכן הקביעה שנשים פטורות ממצוות תפילין משמעותית ומלמדת על כלל מצוות העשה שהזמן גרמן.
האם פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן הוא כלל גורף? האם יש לו יוצאים מן הכלל?
מלשון המשנה משתמע שאכן זהו כלל גורף – נשים פטורות מכל מצוות העשה שהזמן גרמן. אולם הגמרא מערערת על מוחלטות הכלל ומפרטת מקרים רבים היוצאים מן הכלל. הגמרא אף מעירה שכללים מסוג זה אינם מוחלטים:
קידושין לד ע"א
וכללא הוא? הרי מצה, שמחה [בשלושת הרגלים], הַקְהֵל - דמצות עשה שהזמן גרמא, ונשים חייבות. ותו [ועוד], והרי תלמוד תורה, פריה ורביה, ופדיון הבן - דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא, ונשים פטורות. אמר רבי יוחנן: אין למדין [באופן מוחלט] מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.
במילים אחרות, הכלל הזה אינו גורף ואינו חל תמיד. בפועל מכריע התלמוד בשאלת חיוב נשים בכל מצווה באופנים שונים, לפעמים בהבאת הכלל ולעיתים קרובות על בסיס מסורות בעל פה או מדרשי הלכה.
הרמב"ם מעיר:
פירוש המשניות לרמב"ם קידושין א', ז
כבר ידעת שכלל הוא אצלינו אין למדים מן הכללות, ואמרו כל רוצה לומר על הרוב, אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים.
לפי הרמב"ם, הכלל שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן הוא יותר כלל אצבע מאשר מקור לפסיקת הלכה. החיוב והפטור מתבססים על מסורת הדורות. אולי זו הסיבה לכך שהתלמוד אינו מחפש טעם מהותי יותר לפטור נשים מאשר הלימוד ממצוות תפילין. נראה שבעיני התלמוד, הטעם הכללי לפטור, כשהוא תקף, הוא גזירת הכתוב.
הצעות שונות לטעם הפטור
במשך הדורות הוצעו הסברים שונים ומגוונים לפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן. ריבוי ההסברים מדגיש את העובדה שמדובר בנושא שלא פשוט לנמקו. אמנם להסברים אלו חשיבות ומשמעות, אך אי אפשר לגזור מהם היכן לפטור והיכן לחייב, והם אינם מהווים תחליף למסורת חז"ל.
הסבר מהותני
הרש"ר הירש, שחי בגרמניה במאה ה-19, מציע שפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן נובע מהבדלים מהותיים ומעשיים בין המינים:
רש"ר הירש ויקרא כ"ג, מג
נמצא, שפטור הנשים משאר מצוות עשה שהזמן גרמן איננו יכול להיות תלוי בפחיתותן; כאילו התורה סבורה, שאין הן ראויות לקיים אותן מצוות. אלא נראה לנו, שקרוב מאד לומר כך: התורה לא חייבה את הנשים במצוות אלה, מפני שאין הן זקוקות להן. שהרי זה כל עצמן של מצוות עשה שהזמן גרמן: הן מבטאות אמיתות, מחשבות, עקרונות והחלטות על־ידי מעשים סמליים; והן מחדשות ערכים אלה מפרק לפרק, למען נשיב אותם אל ליבנו ונגשים אותם במעשינו, והתורה מניחה, שיש לאשה דביקות יתירה ונאמנות של התלהבות לייעודה; והנסיונות המזומנים לה בתחום ייעודה - סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את כל המצוות, המוטלות על האיש.
לדעת הרש"ר הירש דבקותה היתרה של האישה ונאמנותה לייעודה, בנוסף לחייה הביתיים יותר, שומרים עליה מפני שכחת המטרה, לכן נשים אינן זקוקות למצוות עשה שהזמן גרמן.
במבט ראשון נראה שהרב הירש סובר שאישה נמצאת במעלה רוחנית גבוהה מזו של הגבר. אך כנראה שאין הדברים כן. במקום אחר הרש"ר הירש מסביר שישנו שוויון בין גברים ונשים ברמה הרוחנית:
הרש"ר הירש, היהודיה במסורת התלמוד, האישה היהודית
חכמינו ז"ל מיחסים לאישה שוויון רוחני מלא עם האיש, עם כל הערכת מיוחדותה הנעוצה בטבעה.
מהי אפוא טענתו של הרב הירש? לנשים וגברים תפקידים שמשלימים זה את זה, והם שווים במעלתם הרוחנית. כדי למלא את תפקידה, האישה איננה זקוקה לתזכורות חיצוניות כמו מצוות עשה שהזמן גרמן כדי למלא את תפקידה. מעבר לכך, יציאתו התדירה של הגבר מהבית מעמידה אותו בסכנה תמידית של שכחת תפקידו. מצוות אלו שומרות עליו מפני סכנה זו, מה שפחות נצרך אצל נשות דורו של הרב הירש שאת רוב זמנן העבירו בבית.
האם אכן נשים נוטות יותר לדבקות והתלהבות דתית? ומה לגבי הנשים העובדות בדורנו?
דבקות והתלהבות דתית הם דברים שאי אפשר למדוד או לכמת, ולכן אין דרך לאמת את טענת הרש"ר הירש שלנשים יש יותר דבקות מלגברים. ממחקר סוציולוגי שנעשה בשנים האחרונות בקרב יהודי ארה"ב עולה שנשים ונערות אכן מחוברות יותר לדת באופן משמעותי. הנתונים בולטים יותר דווקא בחברה שאינה אורתודוקסית. חשוב להעיר שאותו מחקר הסביר את ממצאיו על פי ניתוח סוציולוגי של נורמות חברתיות ולא בהסברים רוחניים פנימיים.
סילבה ברק פישמן ודניאל פלמר, עלייה מצד האם וירידה מצד האב, עמ' 169
... לילדים ולגברים יהודיים אמריקניים היום יש פחות קשרים ליהודים ויהדות מלילדות ולנשים כמעט בכל תחום אפשרי ובכל גיל... בקרב היהודים האורתודוקסים הפער פחות מצוי: בקרב היהדות האורתודוקסית יש שוויון במעמד החברתי של המינים... זכרים אמריקניים פחות נמשכים לחיי הדת לא מפני שהם פחות "דתיים" מנשים באופן פסיכולוגי מהותי מולד אלא מפני שהתרבות והחברה האמריקניות מעריכות פעילויות והתנהגויות דתיות אצל נשים ולא מעריכות אותן אצל גברים. יתרה מזאת, הצדדים בדת שכן מושכים את הגבר – בעיקר פעילות דתית מעשית – אינם נחשבים כדתיים בעיני החברה האמריקנית, המושפעת מן הנצרות המעריכה אמונות דתיות יותר מהתנהגות דתית.
עורכי המחקר דוחים את הרעיון שהתלהבות דתית גברית פחותה בתחומי הדת נובעת מעובדת היותם פחות דתיים מטבעם, אך הם אומרים בפירוש שהפעילות הדתית שאליה נמשכים הגברים היא פעילות מעשית, דוגמת קיום מצוות עשה שהזמן גרמן. המאמר ממשיך ואומר שהחברה האורתודוקסית מאוזנת יותר מבחינת היחס בין המינים, שם תופעת חוסר העניין של הגברים ביהדות פחות בולטת. אפשר לראות את הנתונים הללו כחיזוק לדברי הרש"ר הירש.
באופן אנקדוטי, נשים רבות מהססות לראות את עצמן כבעלת יתרון דתי מהותני, אך מחבקות את הרעיון שרוחניות האישה וגישתה אל הדת שונות מרוחניותו וגישתו הדתית של הגבר.
כיום נשים רבות עובדות מחוץ לבית, ולכן טענתו השנייה של הרב הירש, שהגבר צריך שמירה יתירה בגלל חשיפתו לעולם, פחות מתאימה לדורנו. ישנן קהילות שבהן המציאות הפוכה מזו שמתאר הרש"ר הירש - הגבר לומד בכולל והאישה עובדת וניצבת מול אתגרי השפעת העולם. אין לדעת כיצד היה מתייחס הרש"ר הירש למציאות של ימינו.
בין איש לאשתו
רבים רואים את תפקידי האישה בבית כטעם המרכזי לפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן:
ספר אבודרהם, ברכת המצוות ומשפטיהם
והטעם שנפטרו הנשים מהמצות עשה שהזמן גרמא לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו, ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצותו אוי לה מבעלה, ואם תעשה מצותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה, לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה.
רבי דוד אבודרהם, שחי בספרד במאה ה-14, סובר שהאישה משועבדת לבעלה ועל כן אינה פנויה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן.1 יש חשש שמצוות העשה שהזמן גרמן, שחובתן חלה בזמן מסוים, עשויות ליצור מתח בין מחויבות האישה עצמה לעבוד את ה' ובין מחויבותה במערכת היחסים שבין בני הזוג. לפי הסברה, נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן כדי להרבות בשלום בית.
האם מצוות עשה שהזמן גרמן באמת דורשות כל כך הרבה זמן?
לכאורה רוב מצוות עשה שהזמן גרמן אינן דורשות כל כך הרבה זמן, את חלקן (לבישת ציצית למשל) אפשר לבצע במהירות רבה. אם כן, למה שיגרמו למתחים בבית?
ייתכן שהאבודרהם היה עונה כי ישנן מצוות עשה שהזמן גרמן אחרות, הנחת תפילין למשל, שאכן דורשות יותר זמן ופניות. וייתכן שפטרו את האישה מכל המצוות הללו כדי למנוע בלבול וטעות. הגדרת מצווה כיוצאת מן הכלל נובעת מטבעה, ולא מחישוב כמה זמן היא דורשת.
משעבוד לשותפות
באחת השיחות של הרבי מלובביץ' לנשות ונערות חב"ד הוא מביא זווית אחרת להסבר הזה על פי דברי הארי ז"ל:
שיחה של הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיחה לנשות חב"ד בכ"ה באייר תשד"מ
בנוגע למצוות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות מהן – איתא בכתבי הארי ז"ל ש"בעשות הזכר את המצווה אין מהצורך שגם הנשים תעשנה לבדה, כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה מצווה. וזה סוד מה שאמרו רז"ל אשתו כגופו דמיא", וכמבואר במקום אחר שהאיש לבדו (וכן האישה לבדה) "פלג גופא".כלומר מה שהתורה פטרה אותן ממצוות אלו – הרי זה רק בנוגע לחיוב המעשי, והטעם – כאמור – כדי שיוכלו להתפנות לתפקידן המיוחד, אבל בנוגע לעילוי הרוחני והשכר הקשור עם מצוות אלו – שייך הדבר גם לנשים, על ידי זה שהבעל מקיים מצוות אלו.
כלומר מה שהתורה פטרה אותן ממצוות אלו – הרי זה רק בנוגע לחיוב המעשי, והטעם – כאמור – כדי שיוכלו להתפנות לתפקידן המיוחד, אבל בנוגע לעילוי הרוחני והשכר הקשור עם מצוות אלו – שייך הדבר גם לנשים, על ידי זה שהבעל מקיים מצוות אלו.
לגבי הצורך הגורם לפטור את האישה, דברי הרבי מלובביץ' דומים להסברו של האבודרהם – כדי שתהיה פנויה לתפקידיה בבית. אולם בניגוד גמור לדברי האבודרהם, אשר בבסיסם עומדת תפיסה היררכית של הנישואין וטעם הפטור הוא שעבוד האישה לבעלה, הרבי מלובביץ' מדבר על תפקידים משלימים ובניית הבית בשיתופיות. על פי תפיסתו, כאשר איש ואישה בונים בית יחד כל אחד מהם נוטל על עצמו משימות מסוימות ומזכה בהן את בן או בת זוגו. לכן אף שבפועל רק האיש מקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, נחשב הדבר כאילו האישה מקיימת אותן בעצמה.
לפי הסברים אלו, מדוע נשים שאינן נשואות פטורות גם הן?
בעל ה"תורה תמימה" מתייחס לשאלה זו (בעקבות דברי האבודרהם). כראיה לכך הוא מביא את מצוות כיבוד אב ואם, שאישה נשואה פטורה ממנה בגלל סיבות הדומות לאלו שהזכיר האבודרהם. שם מחייבת המשנה את הנשים באופן מלא במצוות כיבוד אב ואם, והתלמוד פוטר נשים נשואות רק מחלקים אחדים של החיוב במקרה שיש קונפליקט בין כיבוד הורים לבין מטלות הבית. לפי זה, אם טעם הפטור שמביא האבודרהם היה באמת טעם של ממש, מדוע במצוות עשה שהזמן גרמן לא נהגו בדומה לחיוב במצוות כיבוד אב ואם – לחייב נשים באופן בסיסי בכל מצוות עשה שהזמן גרמן ולפטור נשים נשואות במקרים מסוימים?
הרבי מלובביץ' אמנם מסביר על פי גישתו שאישה רווקה אף היא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן מפני שבעתיד בעלה יקיים את המצוות הללו וכך תזכה אף היא במעלתן ושכרן. אך מה עם אישה אלמנה או גרושה? או אישה שלא נישאת?
תשובה אפשרית לשאלה זו היא שההלכה לעיתים קובעת כלל הנובע משיקול ששייך במקרים מסוימים (במקרה הזה, נשים נשואות), אך מחילה את הכלל על כל המקרים (במקרה הזה, כלל הנשים) גם אם השיקול לכאורה איננו שייך בהם. במקרים אלו נאמר הביטוי "לא פלוג", כלומר, לא חילקו.
מיוחדת בעניין זה היא עמדתו של הרב ישראל גוסטמן, שחי בליטא ובארץ ישראל במאה ה-20. בניגוד למשתמע מדברי הסוברים שהתורה פטרה את האישה פטור גורף ממצוות אלו ורק הניחה לה אפשרות לקיימן מתוך בחירה, הרב גוסטמן סובר שבאופן עקרוני גם אישה צריכה לקיים מצוות אלו ואל לה לבטלן ללא סיבה מוצדקת. וכך הוא כותב בעניין:
הרב ישראל גוסטמן, קונטרסי שעורים מסכתא קדושין, עמ' 254
ונלענ"ד [ונראה לעניות דעתי] לחדש להלכה דגם במצות עשה שהזמן גרמא אין לנשים לבטלן בחנם אם לא מפני מצוה עוברת או משום טירחא יתירה…
הרב גוסטמן אמנם מקבל את הפטור של נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן אך מבקש להמעיט את השפעתו על נשים שזמנן בידיהן. לדעתו, אישה שיכולה לקיים את מצוות עשה שהזמן גרמן מן הראוי שתקיימן במידת האפשר.
תפקיד מוגן
הרב פיינשטיין, בשנות ה-70 של המאה הקודמת כותב בדומה במקצת לדברי האבודרהם, הפוטר את האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן לצורך שלום בית, לדבריו אחד הגורמים המרכזיים המקשים על קיום מצוות עשה שהזמן גרמן בשגרת היומיום של האישה הוא חובתה כלפי ילדיה:
אגרות משה אורח חיים ד', מט
…סתם נשים בעולם אינם עשירות ועליהן מוטל גידול הילדים והילדות שהיא מלאכה היותר חשובה להשי"ת [להשם יתברך] ולהתורה… שגם טבע הנשים מסוגל יותר לגידול הילדים שמצד זה הקל עליהן שלא לחייבן בלמוד התורה, ובמ"ע שהזמ"ג [ובמצוות עשה שהזמן גרמן], שלכן אף אם ישתנה סדור החיים בעולם גם לכל הנשים ולעשירות בכל הזמנים ואף כשאפשר למסור הגידול לאיזה אינשי ונשי כבמדינתנו לא נשתנה דין התורה ואף לא דין דרבנן…
הרב משה פיינשטיין כותב שאישה שמגדלת את ילדיה ועסוקה בטיפול בה, עסוקה במלאכה שהיא "היותר חשובה לה' יתברך". לדעתו גוף האישה מעיד על תפקידה להביא ילדים לעולם. ההלכה פטרה את האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן במטרה להגן עליה ועל כוחותיה ולא להעמיס עליה יתר על המידה. הרב משה פיינשטיין מוסיף שאפילו בעולם שבו אפשר למסור את תפקיד גידול הילדים לאחרים, ההלכה הפוטרת הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן אינה משתנה.
אישה רשאית לבחור כיצד לנצל את כוחותיה. בתחום זה ההלכה הכריעה לפטור נשים באופן כללי ממצוות מסוימות, גם אם נשים רבות בוחרות לנהל את חייהן אחרת. בהמשך התשובה הרב משה פיינשטיין מעיר שאישה המעוניינת בכך יכולה לבחור לקיים מצוות שאינה מחוייבת בהן, ההלכה תומכת בבחירה זו, אך אלו בחירות אישיות ואין בבחירות אלו השפעה על הכלל.
הרב שאול ברמן במאמרו בנושא נשים ביהדות נוקט עמדה הדומה לזו של הרב פיינשטיין:
הרב שאול ברמן, מעמד האישה ביהדות ההלכתית, עמ' 16-17
אם כי אין חובה להיצמד לתפקיד מסוים, ברור עם זאת שמכיוון שלאורך ההיסטוריה המשכיות עמנו הייתה תלויה בבחירתן החופשית של הנשים לשאת את תפקיד האם ועקרת הבית, ההלכה עודדה בחירה זו... פטור הוא כלי שבו נעזרה ההלכה לנתב מטרות חברתיות, במקרה זה לוודא שחיוב הלכתי לא ימנע מן הנשים לבחור בתפקיד שכמעט כולו בבית. אולם, חיוני לציין שלמרות הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן התפקיד הנשי של אם ועקרת בית אינו חובה או התפקיד היחיד הראוי, למרות שהוא התפקיד המועדף ולכן מוגן.
הרב ברמן מוסיף לדיון את ההדגשה שבחירת האישה בתפקיד האם ועקרת הבית היא הבחירה המועדפת על ההלכה, אך זוהי בפירוש בחירה ולא חובה. הרב ברמן מדגיש שהאישה רשאית לבחור כמה תשקיע בביתה וכמה בעיסוקים שמחוץ לבית.
הרבנית מלכה בינה, מייסדת מת"ן (מכון תורני לנשים בירושלים), ממשיכה באותו כיוון ומתארת את המגמה להגן על זמן האישה באופן עוד יותר פתוח:
הרבנית מלכה בינה, סימפוזיון על נשים וחינוך יהודי, עמ' 15
תמיד האמנתי שנשים משתחררות ממצוות עשה שהזמן גרמן על מנת לאפשר להן יותר גמישות ויותר בחירה.
האם עלינו לבחור בין ההסברים?
נשים רבות מקבלות על עצמן לקיים חלק מן מצוות העשה שהזמן גרמן מבחירה. הרצון החיובי, הנובע מרצון להתקרב אל הקב"ה, מבורך. אך לעיתים נשים אלו מגלות עם השנים, במיוחד לאחר נישואין והורות, שנקודת המבט שלהן השתנתה וסדרי העדיפויות משתנים.
האבות של היום מעורבים יותר בטיפול בילדים, ויש לאישה גם רגעי שקט. האישה אינה עסוקה בטיפול בילדים בכל רגע נתון ביממה, אפילו תינוקות ישנים לפעמים. אך עם זאת, לעיתים המאמץ הפיזי של הריון, הפגיעות של לידה והאינטנסיביות של הנקה גורמים לשינוי בתפיסה הרוחנית של האישה. נקודת המבט שלה עשויה להשתנות מבחינות רבות, ולעיתים משתנה עבודת ה' המועדפת עליה .
יש נשים שיתחברו לדברים שהובאו, ויש כאלו שלא. לא כל אישה מתחתנת או הופכת לאם. יש נשים שמקבלות על עצמן יותר מצוות עשה שהזמן גרמן מן אחרות. יש נשים שמשנות ממנהגן ומחשבתן משנה לשנה.
נשים רבות נהנות מן הגמישות שניתנה לנשים בתחומים אלו, גמישות המאפשרת לשנות את הקשר למצוות ולבורא עולם בשלבים שונים של החיים.
הערות
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב הלכה ג
דמר רבי יוחנן: "כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי"
מקורות
מצוות עשה שהזמן גרמן
משנה קידושין א', ז
וכל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
פירוש המשניות לרמב"ם קידושין א', ז
ומצות עשה שהזמן גרמה היא שחובת עשייתה בזמן מסויים, ושלא באותו הזמן אין חיובה חל.
גיטין סה ע"א
כל דתקון [שתיקנו] רבנן כעין דאורייתא תקון [תיקנו].
שו"ת ספר הישר לרבנו תם סימן ע
דמצוות עשה דרבנן שוה בכל.
תוספות, מגילה כד ע"א
לנשים דפטורים ממצות עשה שהזמן גרמא אפילו מאותן שאינן אלא מדרבנן.
קידושין לה ע"א
רב אחא בר יעקב: אמר קרא "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך". הוקשה כל התורה כולה לתפילין. מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות.
קידושין לד ע"א
וכללא הוא? הרי מצה, שמחה [בשלושת הרגלים], הַקְהֵל - דמצות עשה שהזמן גרמא, ונשים חייבות. ותו [ועוד], והרי תלמוד תורה, פריה ורביה, ופדיון הבן - דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא, ונשים פטורות. אמר רבי יוחנן: אין למדין [באופן מוחלט] מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.
פירוש המשניות לרמב"ם קידושין א', ז
כבר ידעת שכלל הוא אצלינו אין למדים מן הכללות, ואמרו כל רוצה לומר על הרוב, אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים.
רש"ר הירש ויקרא כ"ג, מג
נמצא, שפטור הנשים משאר מצוות עשה שהזמן גרמן איננו יכול להיות תלוי בפחיתותן; כאילו התורה סבורה, שאין הן ראויות לקיים אותן מצוות. אלא נראה לנו, שקרוב מאד לומר כך: התורה לא חייבה את הנשים במצוות אלה, מפני שאין הן זקוקות להן. שהרי זה כל עצמן של מצוות עשה שהזמן גרמן: הן מבטאות אמיתות, מחשבות, עקרונות והחלטות על־ידי מעשים סמליים; והן מחדשות ערכים אלה מפרק לפרק, למען נשיב אותם אל ליבנו ונגשים אותם במעשינו, והתורה מניחה, שיש לאשה דביקות יתירה ונאמנות של התלהבות לייעודה; והנסיונות המזומנים לה בתחום ייעודה - סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את כל המצוות, המוטלות על האיש.
הרש"ר הירש, היהודיה במסורת התלמוד, האישה היהודית
חכמינו ז"ל מיחסים לאישה שוויון רוחני מלא עם האיש, עם כל הערכת מיוחדותה הנעוצה בטבעה.
סילבה ברק פישמן ודניאל פלמר, עלייה מצד האם וירידה מצד האב, עמ' 169
... לילדים ולגברים יהודיים אמריקניים היום יש פחות קשרים ליהודים ויהדות מלילדות ולנשים כמעט בכל תחום אפשרי ובכל גיל... בקרב היהודים האורתודוקסים הפער פחות מצוי: בקרב היהדות האורתודוקסית יש שוויון במעמד החברתי של המינים... זכרים אמריקניים פחות נמשכים לחיי הדת לא מפני שהם פחות "דתיים" מנשים באופן פסיכולוגי מהותי מולד אלא מפני שהתרבות והחברה האמריקניות מעריכות פעילויות והתנהגויות דתיות אצל נשים ולא מעריכות אותן אצל גברים. יתרה מזאת, הצדדים בדת שכן מושכים את הגבר – בעיקר פעילות דתית מעשית – אינם נחשבים כדתיים בעיני החברה האמריקנית, המושפעת מן הנצרות המעריכה אמונות דתיות יותר מהתנהגות דתית.
ספר אבודרהם, ברכת המצוות ומשפטיהם
והטעם שנפטרו הנשים מהמצות עשה שהזמן גרמא לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו, ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצותו אוי לה מבעלה, ואם תעשה מצותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה, לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה.
שיחה של הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיחה לנשות חב"ד בכ"ה באייר תשד"מ
בנוגע למצוות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות מהן – איתא בכתבי הארי ז"ל ש"בעשות הזכר את המצווה אין מהצורך שגם הנשים תעשנה לבדה, כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה מצווה. וזה סוד מה שאמרו רז"ל אשתו כגופו דמיא", וכמבואר במקום אחר שהאיש לבדו (וכן האישה לבדה) "פלג גופא".כלומר מה שהתורה פטרה אותן ממצוות אלו – הרי זה רק בנוגע לחיוב המעשי, והטעם – כאמור – כדי שיוכלו להתפנות לתפקידן המיוחד, אבל בנוגע לעילוי הרוחני והשכר הקשור עם מצוות אלו – שייך הדבר גם לנשים, על ידי זה שהבעל מקיים מצוות אלו.
כלומר מה שהתורה פטרה אותן ממצוות אלו – הרי זה רק בנוגע לחיוב המעשי, והטעם – כאמור – כדי שיוכלו להתפנות לתפקידן המיוחד, אבל בנוגע לעילוי הרוחני והשכר הקשור עם מצוות אלו – שייך הדבר גם לנשים, על ידי זה שהבעל מקיים מצוות אלו.
הרב ישראל גוסטמן, קונטרסי שעורים מסכתא קדושין, עמ' 254
ונלענ"ד [ונראה לעניות דעתי] לחדש להלכה דגם במצות עשה שהזמן גרמא אין לנשים לבטלן בחנם אם לא מפני מצוה עוברת או משום טירחא יתירה…
אגרות משה אורח חיים ד', מט
…סתם נשים בעולם אינם עשירות ועליהן מוטל גידול הילדים והילדות שהיא מלאכה היותר חשובה להשי"ת [להשם יתברך] ולהתורה… שגם טבע הנשים מסוגל יותר לגידול הילדים שמצד זה הקל עליהן שלא לחייבן בלמוד התורה, ובמ"ע שהזמ"ג [ובמצוות עשה שהזמן גרמן], שלכן אף אם ישתנה סדור החיים בעולם גם לכל הנשים ולעשירות בכל הזמנים ואף כשאפשר למסור הגידול לאיזה אינשי ונשי כבמדינתנו לא נשתנה דין התורה ואף לא דין דרבנן…
הרב שאול ברמן, מעמד האישה ביהדות ההלכתית, עמ' 16-17
אם כי אין חובה להיצמד לתפקיד מסוים, ברור עם זאת שמכיוון שלאורך ההיסטוריה המשכיות עמנו הייתה תלויה בבחירתן החופשית של הנשים לשאת את תפקיד האם ועקרת הבית, ההלכה עודדה בחירה זו... פטור הוא כלי שבו נעזרה ההלכה לנתב מטרות חברתיות, במקרה זה לוודא שחיוב הלכתי לא ימנע מן הנשים לבחור בתפקיד שכמעט כולו בבית. אולם, חיוני לציין שלמרות הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן התפקיד הנשי של אם ועקרת בית אינו חובה או התפקיד היחיד הראוי, למרות שהוא התפקיד המועדף ולכן מוגן.
הרבנית מלכה בינה, סימפוזיון על נשים וחינוך יהודי, עמ' 15
תמיד האמנתי שנשים משתחררות ממצוות עשה שהזמן גרמן על מנת לאפשר להן יותר גמישות ויותר בחירה.
שו''ת
עיון בשאלות ותשובות שונה מקריאת מאמר. השו"ת תמציתי וממוקד, ולעיתים קריאה בו אף יעילה יותר כאשר רוצים לדעת את הנושא באופן מעשי. בשו"ת קיימת התייחסות אישית לפונה. קריאת שו"ת מאפשרת למידה וחיבור לנושא, הזדהות והזדמנות ללמידה משותפת במרחב הוירטואלי. לשליחת שאלה לחצו כאן!
שאלות בהשקפה
מדוע העיסוק דווקא בפטור הזה הפך למרכזי כל כך?
להלן שתי נקודות למחשבה:
א. רוב המצוות שאינן תלויות בזמן, שבהן מחויבות גם הנשים, הן מצוות שיוצרות את התשתית והבסיס של החיים של כל יהודי ומנחות את דרכו. מצוות אלו הן רבות וחשובות, כך שניתן אפילו לטעון שהן מרכזיות יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן. לעומת זאת, מצוות העשה שהזמן גרמן הן בעלות אופי טקסי, ומשום כך הן בולטות יותר ומרשימות בטקסיותן, במיוחד כאשר מדובר במצוות השייכות למועדי השנה ומאפיינות את החגים.
לדוגמא, הווידוי הוא חלק מרכזי ומהותי של תהליך התשוב, ואכן האישה חייבת להתוודות על חטאיה כשם שחייב בכך הגבר. למרות זאת, דווקא שמיעת קול השופר בראש השנה, שממנו פטורה האישה מדאורייתא, הפך בעיני הציבור לסמל התשובה.
המצוות שמהן פטורות הנשים בולטות באופן לא פרופורציונלי בגלל הפן הטקסי שבהן, בגלל ערכן הסמלי, וכן בשל המשמעות הרבה שאנו מייחסים לחגים.
ב. חלק גדול מן המצוות שמהן נשים פטורות בולט במרחב הציבורי של בית הכנסת.
הדבר בא לידי ביטוי בייחוד בקהילות שבהן חיי הדת מתרכזים בבית הכנסת ובבתי הספר יותר מאשר בבית ובחברה, כך שלעתים מצוות אחרות שהן מרכזיות ביותר, כגון אמונה בה' ומצוות שבין אדם לחברו, נדחקות אל שולי הבמה. אולי זאת הסיבה לכך שבארץ ישראל, שבה חיי החברה והמדינה משפיעים על חיי הדת במידה גדולה יותר ומזמנים לנשים תחומי השפעה רוחניים נוספים, עניין הפטור עולה לדיון פחות מאשר בחו"ל. Error! Hyperlink reference not valid.
אין להמעיט מחשיבותן של מצוות עשה שהזמן גרמן. הן חשובות מאד והפטור מהן משמעותי, אך הן אינן יסודות הדת הבלעדיים.
האם אכן נשים נוטות יותר לדבקות והתלהבות דתית? ומה לגבי הנשים העובדות בדורנו?
דבקות והתלהבות דתית הם דברים שאי אפשר למדוד או לכמת, ולכן אין דרך לאמת את טענת הרש"ר הירש שלנשים יש יותר דבקות מלגברים. ממחקר סוציולוגי שנעשה בשנים האחרונות בקרב יהודי ארה"ב עולה שנשים ונערות אכן מחוברות יותר לדת באופן משמעותי. הנתונים בולטים יותר דווקא בחברה שאינה אורתודוקסית. חשוב להעיר שאותו מחקר הסביר את ממצאיו על פי ניתוח סוציולוגי של נורמות חברתיות ולא בהסברים רוחניים פנימיים.
סילבה ברק פישמן ודניאל פלמר, עלייה מצד האם וירידה מצד האב, עמ' 169
... לילדים ולגברים יהודיים אמריקניים היום יש פחות קשרים ליהודים ויהדות מלילדות ולנשים כמעט בכל תחום אפשרי ובכל גיל... בקרב היהודים האורתודוקסים הפער פחות מצוי: בקרב היהדות האורתודוקסית יש שוויון במעמד החברתי של המינים... זכרים אמריקניים פחות נמשכים לחיי הדת לא מפני שהם פחות "דתיים" מנשים באופן פסיכולוגי מהותי מולד אלא מפני שהתרבות והחברה האמריקניות מעריכות פעילויות והתנהגויות דתיות אצל נשים ולא מעריכות אותן אצל גברים. יתרה מזאת, הצדדים בדת שכן מושכים את הגבר – בעיקר פעילות דתית מעשית – אינם נחשבים כדתיים בעיני החברה האמריקנית, המושפעת מן הנצרות המעריכה אמונות דתיות יותר מהתנהגות דתית.
עורכי המחקר דוחים את הרעיון שהתלהבות דתית גברית פחותה בתחומי הדת נובעת מעובדת היותם פחות דתיים מטבעם, אך הם אומרים בפירוש שהפעילות הדתית שאליה נמשכים הגברים היא פעילות מעשית, דוגמת קיום מצוות עשה שהזמן גרמן. המאמר ממשיך ואומר שהחברה האורתודוקסית מאוזנת יותר מבחינת היחס בין המינים, שם תופעת חוסר העניין של הגברים ביהדות פחות בולטת. אפשר לראות את הנתונים הללו כחיזוק לדברי הרש"ר הירש.
באופן אנקדוטי, נשים רבות מהססות לראות את עצמן כבעלת יתרון דתי מהותני, אך מחבקות את הרעיון שרוחניות האישה וגישתה אל הדת שונות מרוחניותו וגישתו הדתית של הגבר.
כיום נשים רבות עובדות מחוץ לבית, ולכן טענתו השנייה של הרב הירש, שהגבר צריך שמירה יתירה בגלל חשיפתו לעולם, פחות מתאימה לדורנו. ישנן קהילות שבהן המציאות הפוכה מזו שמתאר הרש"ר הירש - הגבר לומד בכולל והאישה עובדת וניצבת מול אתגרי השפעת העולם. אין לדעת כיצד היה מתייחס הרש"ר הירש למציאות של ימינו.
האם מצוות עשה שהזמן גרמן באמת דורשות כל כך הרבה זמן?
לכאורה רוב מצוות עשה שהזמן גרמן אינן דורשות כל כך הרבה זמן, את חלקן (לבישת ציצית למשל) אפשר לבצע במהירות רבה. אם כן, למה שיגרמו למתחים בבית?
ייתכן שהאבודרהם היה עונה כי ישנן מצוות עשה שהזמן גרמן אחרות, הנחת תפילין למשל, שאכן דורשות יותר זמן ופניות. וייתכן שפטרו את האישה מכל המצוות הללו כדי למנוע בלבול וטעות. הגדרת מצווה כיוצאת מן הכלל נובעת מטבעה, ולא מחישוב כמה זמן היא דורשת.
האם עלינו לבחור בין ההסברים?
נשים רבות מקבלות על עצמן לקיים חלק מן מצוות העשה שהזמן גרמן מבחירה. הרצון החיובי, הנובע מרצון להתקרב אל הקב"ה, מבורך. אך לעיתים נשים אלו מגלות עם השנים, במיוחד לאחר נישואין והורות, שנקודת המבט שלהן השתנתה וסדרי העדיפויות משתנים.
האבות של היום מעורבים יותר בטיפול בילדים, ויש לאישה גם רגעי שקט. האישה אינה עסוקה בטיפול בילדים בכל רגע נתון ביממה, אפילו תינוקות ישנים לפעמים. אך עם זאת, לעיתים המאמץ הפיזי של הריון, הפגיעות של לידה והאינטנסיביות של הנקה גורמים לשינוי בתפיסה הרוחנית של האישה. נקודת המבט שלה עשויה להשתנות מבחינות רבות, ולעיתים משתנה עבודת ה' המועדפת עליה .
יש נשים שיתחברו לדברים שהובאו, ויש כאלו שלא. לא כל אישה מתחתנת או הופכת לאם. יש נשים שמקבלות על עצמן יותר מצוות עשה שהזמן גרמן מן אחרות. יש נשים שמשנות ממנהגן ומחשבתן משנה לשנה.
נשים רבות נהנות מן הגמישות שניתנה לנשים בתחומים אלו, גמישות המאפשרת לשנות את הקשר למצוות ולבורא עולם בשלבים שונים של החיים.
שו"ת
שמע
