מוקדש על ידי סטייסי ואלי לנסי, לכבוד ילדיהם משה, חנן ורות. יהי רצון שתגדלו בעולם בו לימוד תורה נשי מעמיק ורציני הוא הנורמה.
מדוע תוקעים בשופר בחודש אלול? האם נשים צריכות להשתדל לשמוע את התקיעות הללו?
תקציר
מתי ומדוע תוקעים בשופר בחודש אלול?
בקהילות אשכנז נהוג לתקוע בשופר אחרי תפילת שחרית לאורך חודש אלול. קהילות ספרדיות נוהגות לתקוע בשופר במהלך הסליחות או בסופן.
שמיעת תקיעת שופר בחודש אלול היא בגדר מנהג, ואינה חיוב. תקיעות השופר האלו מהוות סימן ותזכורת להתעוררות רוחנית ולחזרה בתשובה לקראת הימים נוראים.
האם גם נשים כלולות במנהג זה?
מובן שטעם המנהג רלוונטי לגברים ונשים כאחד, ואין סיבה שנשים לא יהיו כלולות בו. אולם למעשה רוב הנשים לא שומעות את תקיעות השופר בחודש אלול, שכן רוב הנשים לא מגיעות לסליחות או לתפילת שחרית במניין.
הציץ אליעזר מסביר כי המנהג חל על כלל הציבור, ולא על יחידים. לכן, אם אדם מפספס תקיעת שופר אחרי תפילת שחרית או אחרי הסליחות, אין צורך להשלים את שמיעתה. עם זאת, אפשר לבחור לחפש דרך להשלים מרצון, ואישה בהחלט יכולה לתקוע בשופר בעבור עצמה או בעבור אחרים בחודש אלול.
העמקה
מאת דבי צימרמן | עריכה: הרב עזרא ביק, שיינע גולדברג, אילנה אלצפן, ולורי נוביק
תרגום: שיראל גרסון | עריכה בעברית: עדיה בלנק
מקור המנהג
המקור המוקדם ביותר המתייחס לתקיעת שופר בחודש אלול נמצא בפרקי דרבי אליעזר:
פרקי דרבי אליעזר מו
ר’ יהושע בן קרחה אומר … ובראש חדש אלול אמר לו הקב”ה (שמות כ"ד, יב) "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עכומ”ז [עבודת כוכבים ומזלות] והקב”ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מ"ז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.
במדרש מתואר שכאשר עלה משה להר סיני בראש חודש אלול, נשמע קול שופר במחנה בני ישראל כדי שלא יתעו אחרי עבודה זרה.
משה רבנו שהה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, מראש חודש אלול ועד ליום כיפור, היום שבו סלח הקב"ה לעם על חטא העגל ונתן למשה את הלוחות השניים.1
אם כן, מדוע אנו פותחים את תקופת הסליחות בתקיעת שופר? משום שהשופר מזכיר לנו את התגלות ה' בהר סיני ואת מתן תורה, ובשל כך מסמל את נוכחות ה' ואת בריתו:
שמות י"ט, טז
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
יתרה מזאת, כפי שנאמר בפסוק בתהילים המובא במדרש, קול השופר מעורר בנו תחושת יראה מפני ה' הרם והנישא. עליית משה להר סיני ותקיעת השופר מסמלות את רוממותו של הקב"ה.
אף שהמדרש מתייחס דווקא לראש חודש אלול, בקהילות רבות נוהגים לתקוע בשופר גם במהלך החודש. בקהילות ספרדיות אומרים סליחות בלילה או לפנות בוקר בכל יום חול בחודש אלול, ובדרך כלל תוקעים בשופר במהלך הסליחות או מיד לאחריהן. קהילות אשכנז הולכות לפי שיטת הרמ"א, ותוקעות בשופר בכל יום אחרי תפילת שחרית. יש הנוהגים לתקוע גם בתפילת ערבית.
הגהות הרמ”א אורח חיים תקפא
הגה: ומנהג בני אשכנז …מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית
בעוד שהטור (המובא בהמשך) מתייחס לתקיעת שופר בחודש אלול כאל תקנת חז"ל, השולחן ערוך אינו מזכיר כלל את תקיעת השופר באלול,2 והדבר נחשב לרוב למנהג, כפי שראינו בדברי הרמ"א.
טעם המנהג
הטור מביא בדבריו שני הסברים למנהג לתקוע בשופר בראש חודש אלול ובמהלך החודש:
טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא
התקינו חז”ל שיהו תוקעין בר”ח [ראש חודש] אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג’) "אם יתקע שופר בעיר [ועם לא יחרדו"] וגו’ וכדי לערבב השטן
נעמיק בכל אחד מן ההסברים:3
א. אזהרה לישראל לחזור בתשובה
כיצד מזכיר לנו השופר לחזור בתשובה? רבי יוסף קארו מסביר כי הפסוק מנבואת עמוס מדגים את העוצמה הרגשית שמעוררת תקיעת השופר:
בית יוסף אורח חיים תקפא
דמשמע שקול השופר גורם להחריד האדם מפחד ה’ ומהדר גאונו
אף שהרמב"ם אינו מזכיר את מנהג תקיעת השופר בחודש אלול, הוא מקשר בין תקיעת השופר לטלטלה שהיא גורמת לאדם, המעוררת אותו לתשובה:
רמב”ם הלכות תשובה ג, ד
אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה.
הרמב"ם מדמה את תקיעת השופר בראש השנה לאזעקת אזהרה והזכרה כי עומד לרשותנו זמן מוגבל ועלינו לנצל את הרגע, לבחון את מעשינו ולשוב אל ה'.
למרות שהטור השתמש במילה "להזהיר", ייתכן שתקיעת השופר המעוררת לחזרה בתשובה בחודש אלול היא עדינה יותר מן התקיעות של ראש השנה. ערוך השולחן מפרש את החזרה בתשובה בחודש אלול במונחים רומנטיים:
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקפא, א
ועל כי השופר הציל את ישראל מהחטא וחדש אלול הוא חדש המעותד לתשובה שהוא החדש האחרון מהשנה וקודם ימי הדין וחכמי המוסר רמזו עליו מקרא דאני לדודי ודודי לי שהראשי תיבות אלול כלומר שעתה העת שיהיו כל מחשבותי לדודי וכשאעשה כן אז גם דודי לי שישגיח עלי לטובתי וגם השופר מסוגל לתשובה…ולפיכך נהגו כל ישראל לתקוע בשופר אחר התפלה כל החדש הזה
ההזדמנות לעשות תשובה היא חסד אלוקי, המאפשר לנו להתקרב לקב"ה ביחסי אהבה וחיבה. ניתן לראות את תקיעת השופר כמו שיר המיוחד לבני זוג, המזכיר להם את אהבתם.4 צריך לחזור בתשובה על כל חטא לאורך השנה, אך חודש אלול, הזמן שבו בני ישראל עשו תשובה על חטא העגל והחודש שבו הקב"ה כיפר להם5, הוא זמן טוב במיוחד לתשובה.
ב. כדי לערבב את השטן
הסברו השני של הטור לתקיעת השופר בחודש אלול הוא כדי לערבב ולבלבל את השטן. ההסבר מבלבל בפני עצמו. הביטוי "כדי לערבב את השטן" מופיע לראשונה בגמרא כטעם לכך שתוקעים בשופר בראש השנה גם לפני תפילת המוסף וגם בתוך תפילת המוסף עצמה.6 המפרשים מתייחסים לשטן בהקשר זה כאל הקטגור, שמתכונן לקטרג על ישראל בזמן שאלוקים יושב בדין. רש"י מסביר כיצד פועלת עליו תקיעת השופר:
רש”י ראש השנה טז ע"ב
כדי לערבב [השטן]. שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו.
כאשר השטן רואה שישראל מהדרים ומוסיפים על הדרישות ההלכתיות הבסיסיות, ואף מקיימים את המצוות באהבה, הוא מתבלבל וקטרוגו מתבטל. אפשר גם שלא רק התקיעה היא המבלבלת, אלא שהתשובה שהיא מעוררת מספיקה כדי לערבב את השטן.7
רעיון זה עשוי להסביר גם את המנהג שלא לתקוע בשופר בערב ראש השנה. ההפסקה באותו יום מבדילה בין התקיעות מרצון לאורך חודש אלול לבין חיוב התקיעה בשופר בראש השנה.8 בד בבד, תקיעות השופר יכולות לבטא את ביטחוננו בכך שכבר התחלנו את תהליך החזרה בתשובה שלנו, ושהתשובה עצמה כבר ערבבה את השטן.9
פספוס תקיעת שופר בחודש אלול
כיוון שבדרך כלל תקיעת השופר בחודש אלול מתרחשת בסיום התפילה במניין או אחרי הסליחות, מי שאינו מגיע לתפילות אלה, למשל רוב הנשים, לא שומע את התקיעות הללו. האם יש בכך בעיה הלכתית?
לאור ההסברים שניתנו לתקיעת השופר בחודש אלול, הציץ אליעזר סובר כי הדבר נחשב כמנהג הציבור ואינו חל כלל על יחידים.
שו”ת ציץ אליעזר חלק יב סימן מח
שתקנת התקיעה היתה רק בציבור ולא ביחיד ומטעמא דכל דתיקנו מעין המאורע תיקנו, ותקנת התקיעה הרי היתה מפני שככה התנהגו בשעה שעלה משה להר בר”ח [בראש חודש] אלול, ושמה כתוב מפורש שהעבירו שופר במחנה משה עלה להר, ובמחנה פירשו בציבור, ולא ביחיד, וגם לטעמא שהמשכת התקיעה בכל החדש הוא כדי להזהיר על התשובה … ג”כ [גם כן] הרי למדים זה ממ”ש [ממה שכתוב] אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ובעיר הרי ג”כ [גם כן] פירושו בציבור, ולא ביחיד. …ויתכן להסביר זאת גם בסברא שהתעוררות מקול שופר מקבלים רק כששומעים קול השופר בציבור, והתעוררות כזאת לא באה כשתוקעין ביחיד בינו לבין עצמו…
ייתכן שתקיעת השופר אינה בעלת אותה השפעה ביחידות, ואכן לא תיקנו תקיעות במסגרת פרטית. משום כך, מי שלא שמע תקיעת שופר יחד עם כלל הציבור אינו צריך לנסות להשלים זאת.
לצד זאת, רבי יצחק וייס מווערבוי (1872–1942) כותב כי הוא נוהג להדר ולשמוע את תקיעת השופר לכל אורך חודש אלול, גם כאשר התפלל ללא מניין.
שו”ת שיח יצחק סימן רסד
וזה כמה שנים דרכי להדר לשמוע תקיעות מדי יום יום בחודש הרחמים, אף אם התפללנו ביחידות.
במסגרות שבהן אין מניין קבוע, כגון בבתי ספר או במדרשות, נוהגים לתקוע בשופר כאשר כולם מתאספים לתפילה.
האם מותר לאישה לתקוע בשופר בחודש אלול?
מאחר שמדובר במנהג הציבור ולא בחובה אישית, אין גדרים ברורים בשאלה למי מותר לתקוע בשופר בחודש אלול. אם אישה רוצה לתקוע בשופר בעבור עצמה מותר לה לעשות זאת, אף שכפי שכותב רבי אליעזר – עיקר המנהג הוא לעורר את הציבור לחזור בתשובה.
באשר לאישה המעוניינת לתקוע בשופר בבית הכנסת, הדבר תלוי במנהגים ובהתנהלות המקובלת בכל קהילה. ייתכן שחששות כלליים בנוגע לביצוע תפקידים ציבוריים בבית הכנסת על ידי נשים יהיו רלוונטיים כאן. ייתכן גם שיש לחשוש ליצירת רושם מוטעה שאישה יכולה לתקוע בשופר בעבור כלל הציבור בראש השנה. מצד שני, ייתכן כי בעבור קהילות מסוימות תקיעת נשים בשופר בחודש אלול תהווה הזדמנות חיובית לאפשר לנשים להיות מעורבות יותר בבית הכנסת.
בכל מסגרת ציבורית אחרת מבית הכנסת, לא אמורה להיות מניעה לאישה לתקוע בשופר בחודש אלול, כל עוד הדבר מתאים לקהילה.
מה יכול להיות תחליף לתקיעת השופר בעבור אלו שאינם יכולים לשמוע אותה?
אף שמצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה היא מצוות עשה שהזמן גרמה שממנה נשים פטורות, נשים רבות משתדלות ומתאמצות מאוד לקיים אותה. תפקידה של תקיעת השופר בחודש אלול הוא לעורר את הציבור לפשפש במעשיהם ולחזור בתשובה, דבר שרלוונטי לגברים ונשים כאחד. אך כאן רוב הנשים לא מחפשות במיוחד הזדמנויות לשמוע את תקיעת השופר במהלך חודש אלול.
ראינו לעיל כי תקיעת שופר בחודש אלול היא מנהג הציבור, ומשום כך אין חשש הלכתי בכך שאישה תפספס את התקיעות. ועדיין, המסר המועבר על ידי השופר הוא חלק בלתי נפרד מעבודת הנפש של חודש אלול. גם מי שלא מגיעים למניין באופן קבוע, יכולים אולי לנסות להשתדל לשמוע את תקיעת השופר בציבור לפחות פעם אחת לאורך החודש כדי להתחבר לחוויה זו.
מי שאין ביכולתה לשמוע שופר תוכל לזכור כי תקיעת השופר בחודש אלול אינה מטרה או מצווה בפני עצמה, כי אם אמצעי להשגת המטרה של חזרה בתשובה. בדומה לראש השנה היוצא בשבת, שבו לא תוקעים בשופר אך כן מזכירים את התקיעות ואת משמעותן, ויש בהזכרות אלו ערך כשלעצמן.
בין אם נשמע את תקיעת השופר ובין אם לא, ביכולתנו להשתדל לפשפש במעשינו, לעשות חשבון נפש, ולהתמיד בתפילה, בתשובה, ובצדקה וחסד כהכנה ליום הדין. החיי אדם כותב זאת כך:
חיי אדם הלכות ראש השנה
… וחייב כל אדם על-כל-פנים להכין את עצמו ליום שיכנס למשפט לפני ה’ בראש השנה שלושים יום קודם, בתשובה ותפילה. ויתן כל ליבו רק בעבודת ה’. ונתנו רמז לזה – “א ני ל דודי ו דודי ל י” (שיר השירים ו’, ג’), ראשי תיבות אלו”ל. ולכן ירבה בכל החודש בתשובה ותפילה וצדקה ….
עלינו להתמסר בכל מאודנו לעבודה הקשה של חשבון הנפש והחזרה בתשובה בחודש אלול. ד"ר חנה קטן מעודדת אותנו לראות ולהכיר במעלותיה של עבודה זו:
ד”ר חנה קטן, ”כמה טוב כעת, וכמה טוב עוד יהיה”, בשבע כ”ו אלול תשע”ח
כל אישה צריכה אלול משלה… שהתשובה חיונית להתפתחות האישית שלנו כעובדי ה’, ושהיא יעילה ומקדמת, היא מכפרת, מטהרת, ומשחיזה את הנשמה האלוקית…יש תשובה של היחיד. ושל האומה. ושל העולם כולו. והעיקר הוא להרגיש ולדעת שבטוב העולם נידון. ושאנחנו מתקדמים, והגאולה אצה לה בדילוגי ענק ואנחנו נסחפים אחריה.
הערות
תענית ל ע"ב
יום הכפורים – משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות.
3. בספר המנהגים מובא רמז מהכתובים למנהג זה, וכן הדבר מובא בדרכי משה תקפ"א:
ספר המנהגים (טירנא) אלול, ימי הסליחות
מנהג כשר לתקוע מראש חדש אלול עד זכור ברית שהוא ערב ראש השנה, ואז מפסיקין מלתקוע וחוזרין ותוקעין בראש השנה זהו ל’ יום. וסמך לזה (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר משמע חדש שלם שהוא ל’ יום….
5. ראו גם את דברי החיי אדם:
חיי אדם הלכות שבת ומועדים קלח, א
באהבת הקב”ה את עמו ישראל, הרבה להיטיב אותנו, וציונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא. ואף שהתשובה יפה בכל עת, מכל מקום חודש אלול הוא מובחר ומוכן יותר, שמקובל תשובתו משאר ימות השנה. לפי שימים אלו הם ימי רצון מעת נבחרנו לעם…
חיי אדם הלכות ראש השנה
כדי להפסיק בין תקיעות רשות לחובה.
מקורות
כדי לראות את המקורות האלו בהקשרם באתר ספריא, לחצו כאן!
מקור המנהג
פרקי דרבי אליעזר מו
ר’ יהושע בן קרחה אומר … ובראש חדש אלול אמר לו הקב”ה (שמות כ"ד, יב) "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עכומ”ז [עבודת כוכבים ומזלות] והקב”ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מ"ז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.
שמות י"ט, טז
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
הגהות הרמ”א אורח חיים תקפא
הגה: ומנהג בני אשכנז …מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית
טעם המנהג
טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא
התקינו חז”ל שיהו תוקעין בר”ח [ראש חודש] אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג’) "אם יתקע שופר בעיר [ועם לא יחרדו"] וגו’ וכדי לערבב השטן
בית יוסף אורח חיים תקפא
דמשמע שקול השופר גורם להחריד האדם מפחד ה’ ומהדר גאונו
רמב”ם הלכות תשובה ג, ד
אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה.
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקפא, א
ועל כי השופר הציל את ישראל מהחטא וחדש אלול הוא חדש המעותד לתשובה שהוא החדש האחרון מהשנה וקודם ימי הדין וחכמי המוסר רמזו עליו מקרא דאני לדודי ודודי לי שהראשי תיבות אלול כלומר שעתה העת שיהיו כל מחשבותי לדודי וכשאעשה כן אז גם דודי לי שישגיח עלי לטובתי וגם השופר מסוגל לתשובה…ולפיכך נהגו כל ישראל לתקוע בשופר אחר התפלה כל החדש הזה
רש”י ראש השנה טז ע"ב
כדי לערבב [השטן]. שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו.
פספוס תקיעת שופר בחודש אלול
שו”ת ציץ אליעזר חלק יב סימן מח
שתקנת התקיעה היתה רק בציבור ולא ביחיד ומטעמא דכל דתיקנו מעין המאורע תיקנו, ותקנת התקיעה הרי היתה מפני שככה התנהגו בשעה שעלה משה להר בר”ח [בראש חודש] אלול, ושמה כתוב מפורש שהעבירו שופר במחנה משה עלה להר, ובמחנה פירשו בציבור, ולא ביחיד, וגם לטעמא שהמשכת התקיעה בכל החדש הוא כדי להזהיר על התשובה … ג”כ [גם כן] הרי למדים זה ממ”ש [ממה שכתוב] אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ובעיר הרי ג”כ [גם כן] פירושו בציבור, ולא ביחיד. …ויתכן להסביר זאת גם בסברא שהתעוררות מקול שופר מקבלים רק כששומעים קול השופר בציבור, והתעוררות כזאת לא באה כשתוקעין ביחיד בינו לבין עצמו…
שו”ת שיח יצחק סימן רסד
וזה כמה שנים דרכי להדר לשמוע תקיעות מדי יום יום בחודש הרחמים, אף אם התפללנו ביחידות.
חיי אדם הלכות ראש השנה
… וחייב כל אדם על-כל-פנים להכין את עצמו ליום שיכנס למשפט לפני ה’ בראש השנה שלושים יום קודם, בתשובה ותפילה. ויתן כל ליבו רק בעבודת ה’. ונתנו רמז לזה – “א ני ל דודי ו דודי ל י” (שיר השירים ו’, ג’), ראשי תיבות אלו”ל. ולכן ירבה בכל החודש בתשובה ותפילה וצדקה ….
ד”ר חנה קטן, ”כמה טוב כעת, וכמה טוב עוד יהיה”, בשבע כ”ו אלול תשע”ח
כל אישה צריכה אלול משלה… שהתשובה חיונית להתפתחות האישית שלנו כעובדי ה’, ושהיא יעילה ומקדמת, היא מכפרת, מטהרת, ומשחיזה את הנשמה האלוקית…יש תשובה של היחיד. ושל האומה. ושל העולם כולו. והעיקר הוא להרגיש ולדעת שבטוב העולם נידון. ושאנחנו מתקדמים, והגאולה אצה לה בדילוגי ענק ואנחנו נסחפים אחריה.
שו''ת
עיון בשאלות ותשובות שונה מקריאת מאמר. השו"ת תמציתי וממוקד, ולעיתים קריאה בו אף יעילה יותר כאשר רוצים לדעת את הנושא באופן מעשי. בשו"ת קיימת התייחסות אישית לפונה. קריאת שו"ת מאפשרת למידה וחיבור לנושא, הזדהות והזדמנות ללמידה משותפת במרחב הוירטואלי. לשליחת שאלה לחצו כאן!
שאלות בהשקפה
מה יכול להיות תחליף לתקיעת השופר בעבור אלו שאינם יכולים לשמוע אותה?
אף שמצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה היא מצוות עשה שהזמן גרמה שממנה נשים פטורות, נשים רבות משתדלות ומתאמצות מאוד לקיים אותה. תפקידה של תקיעת השופר בחודש אלול הוא לעורר את הציבור לפשפש במעשיהם ולחזור בתשובה, דבר שרלוונטי לגברים ונשים כאחד. אך כאן רוב הנשים לא מחפשות במיוחד הזדמנויות לשמוע את תקיעת השופר במהלך חודש אלול.
ראינו לעיל כי תקיעת שופר בחודש אלול היא מנהג הציבור, ומשום כך אין חשש הלכתי בכך שאישה תפספס את התקיעות. ועדיין, המסר המועבר על ידי השופר הוא חלק בלתי נפרד מעבודת הנפש של חודש אלול. גם מי שלא מגיעים למניין באופן קבוע, יכולים אולי לנסות להשתדל לשמוע את תקיעת השופר בציבור לפחות פעם אחת לאורך החודש כדי להתחבר לחוויה זו.
מי שאין ביכולתה לשמוע שופר תוכל לזכור כי תקיעת השופר בחודש אלול אינה מטרה או מצווה בפני עצמה, כי אם אמצעי להשגת המטרה של חזרה בתשובה. בדומה לראש השנה היוצא בשבת, שבו לא תוקעים בשופר אך כן מזכירים את התקיעות ואת משמעותן, ויש בהזכרות אלו ערך כשלעצמן.
בין אם נשמע את תקיעת השופר ובין אם לא, ביכולתנו להשתדל לפשפש במעשינו, לעשות חשבון נפש, ולהתמיד בתפילה, בתשובה, ובצדקה וחסד כהכנה ליום הדין. החיי אדם כותב זאת כך:
חיי אדם הלכות ראש השנה
… וחייב כל אדם על-כל-פנים להכין את עצמו ליום שיכנס למשפט לפני ה’ בראש השנה שלושים יום קודם, בתשובה ותפילה. ויתן כל ליבו רק בעבודת ה’. ונתנו רמז לזה – “א ני ל דודי ו דודי ל י” (שיר השירים ו’, ג’), ראשי תיבות אלו”ל. ולכן ירבה בכל החודש בתשובה ותפילה וצדקה ….
עלינו להתמסר בכל מאודנו לעבודה הקשה של חשבון הנפש והחזרה בתשובה בחודש אלול. ד"ר חנה קטן מעודדת אותנו לראות ולהכיר במעלותיה של עבודה זו:
ד”ר חנה קטן, ”כמה טוב כעת, וכמה טוב עוד יהיה”, בשבע כ”ו אלול תשע”ח
כל אישה צריכה אלול משלה… שהתשובה חיונית להתפתחות האישית שלנו כעובדי ה’, ושהיא יעילה ומקדמת, היא מכפרת, מטהרת, ומשחיזה את הנשמה האלוקית…יש תשובה של היחיד. ושל האומה. ושל העולם כולו. והעיקר הוא להרגיש ולדעת שבטוב העולם נידון. ושאנחנו מתקדמים, והגאולה אצה לה בדילוגי ענק ואנחנו נסחפים אחריה.
שו"ת
שמע
המשיכו למצוות שופר