תפילה ט: סוף שחרית וקדימויות

אילו מבין התפילות שבסוף התפילה נשים צריכות להגיד?

התפילות המגיעות אחרי תפילת שמונה עשרה הן ברובן בגדר מנהג מחייב לגברים. למעט 'אשרי' ועלינו לשבח, נשים רבות אינן אומרות את החלקים של סוף התפילה כאשר הן מתפללות ביחיד. נראה שהדבר מעיד על כך שנשים לא קיבלו את אמירת הקטעים של סוף התפילה כמנהג מחייב.¹

כפי שניתן לצפות, אם כן, הדיון ההלכתי בנושא נשים והקטעים בסוף התפילה דליל למדי. להלן סיכום קצר של הנושאים העיקריים:²

א תחנון אנו אומרים תחנון בסיום התפילה. זוהי תפילה שמהותה היא להוסיף עמידה בתחנונים אישיים לפני ה'. בעבר הנוסח של תחנון היה אישי, אך כיום הוא קבוע. כאשר יש במקום ספר תורה, אומרים את התחנון בצורה של "נפילת אפיים", כלומר במעין השתחוויה שנעשית בישיבה כאשר המצח מונח על הזרוע. אנו אומרים את התחנון בצורה זו בדומה למשה רבינו שעמד והתפלל לפני ה' בשלוש תנוחות ישיבה, עמידה ונפילת אפיים.

נשים לב כי במקור זה התחנון מתואר כרשות, ולא כחובה. משום כך ניתן לוותר עליו בקלות בעת הצורך:

בפועל, נשים רבות לא אומרות תחנון בתפילת יחיד.

ב. 'אשרי' – בגמרא מובא שאמירת 'אשרי' שלוש פעמים ביום (פעמיים בשחרית ועוד פעם במנחה) היא ראויה לשבח ונמצאת מועילה. זה שייך לנשים ולגברים כאחד. (הרחבה נוספת ניתן למצוא כאן.)

אמירת 'אשרי' בסוף התפילה היא גם דרך לתת שבח לה' על ההזדמנות לשהות זמן רב יותר בבית הכנסת, בית ה':

אישה שיש לה זמן להמשיך ולהתפלל אחרי תפילת שמונה עשרה יכולה גם היא להודות על הזכות להאריך את זמנה בשהייה עם ה', במיוחד אם היא יכולה להתפלל בבית הכנסת.

ג. ובא לציון גואל, ואתה קדוש – לפי שיבולי הלקט, "ובא לציון" ו"ואני זאת בריתי" הם קטעים המהווים תחליף לזמן המוקדש לקביעת עיתים ללימוד תורה מדי יום לאחר התפילה, דבר שרובנו לא מסוגלים להתחייב אליו:

רש"י מביא הסבר דומה ל"ואתה קדוש", הידוע גם כקדושה דסידרא:

רש"י מוסיף וכותב במפורש שאת קדושה דסידרא אומרים תלמידי חכמים ועמי הארץ כאחד.

מאחר שאישה פטורה מהמצווה הפורמלית של לימוד תורה, ניתן לטעון שהיא לא חייבות באמירת קטעים אלה. אך כל אישה המעוניינת ופנויה להקדיש את הרגעים הראשונים שאחרי התפילה ללימוד תורה, יכולה לעשות זאת ולהצטרף למנהג החביב של "כל ישראל".

ד. שיר של יום ופיטום הקטורת – קטעים אלה נאמרים לזכר עבודת המקדש: הראשון מזכיר את השירים שהלווים היו שרים בזמן הקרבת הקורבנות, והשני מתאר את הקטורת שהיו מקטירים בכל יום. אישה יכולה לבחור אם היא רוצה להגיד אותם, כשם שהיא יכולה להגיד קורבנות.

שיר של יום הוא גם הזדמנות בעבורנו לזכור את שבת מדי יום, כיוון שאנו פותחים כל מזמור באזכור של היום מימות השבוע, תוך ספירת הימים לקראת שבת.³

ה. עלינו לשבח – מכל התפילות המגיעות אחרי תפילת שמונה עשרה, רוב הנשים נוהגות לומר עלינו לשבח.

תפילת עלינו לשבח, שבמקור הייתה מיוחדת לראש השנה והייתה גולת הכותרת של תפילת מלכויות, הפכה להיות הקטע החותם תפילות ביהדות.

תפילת עלינו מזכירה לנו את חזון אחרית הימים שלנו, שהקב"ה יהיה מלך על כל הארץ וכולם יכירו בו ויאמינו בו. זהו סימן הקריאה של התפילה.

אם יש לאישה זמן רב להקדיש לתפילה, מומלץ שתלך לפי דברי כף החיים:

אך אם יש לה זמן מועט מאוד, ראוי שתגיד את הפרשייה הראשונה של קריאת שמע ואת תפילת שמונה עשרה . אין ספק שעדיף לומר את התפילות הללו בלבד מאשר לא להתפלל בכלל כאשר אין זמן ליותר מזה, וחמש עד עשר דקות מספיקות לאמירתן.

ברוב הפעמים, הזמן שיש לאישה להקדיש לתפילה מצוי איפשהו באמצע. מהו הסדר הנכון לתפילה כאשר יש לאישה יותר מהזמן המינימלי, אבל לא הרבה יותר מכך?

הסדר הבא הוא סדר טיפוסי לסדרים הנמצאים בספרי הלכה למעשה לגבי קדימויות בתפילה:⁴

כיצד הוחלט על הסדר הזה? לפי המגן אברהם, ייתכן שאמירת אמת ויציב היא קיום מצווה מדאורייתא של זכירת יציאת מצרים והזדמנות לסמוך גאולה לתפילה. (הרחבה נוספת ראי כאן.) אין סיבה שנשים יהיו פטורות מברכות השחר. (הרחבה נוספת ראי כאן.) ברכות התורה עשויות להיות חובה בעבור נשים כביטוי לחיבור הבסיסי של האישה לתורה או כתנאי מקדים ללימוד התורה שאינו קשור למצווה הפורמלית של תלמוד תורה. (הרחבה נוספת ראו כאן.) פסוקי דזמרה עשויים להיות בגדר חובה כהכנה לתפילה. (הרחבה נוספת ראו כאן.) ייתכן שהפסוק הראשון של קריאת שמע הוא חובה; בוודאי נכון לומר אותו כביטוי לקבלת עול מלכות שמיים. (הרחבה נוספת ראו כאן.) כאשר אישה מתחילה לומר את פסוקי דזמרה, עליה לומר ככל שביכולתה להגיד בזמן שיש לה. (הרחבה נוספת ראו כאן.) אמירת כל קריאת שמע ראויה לשבח. (הרחבה נוספת ראו כאן.)

יש היגיון בכך, אך ניתן להטיל ספק בכמה מהקדימויות:

לא כולם מסכימים עם המגן אברהם לגבי אמת ויציב, אך ברכות השחר אכן מחייבות, וברכות התורה חשובות ביותר. ניתן לומר את שני קטעים אלה במהלך הבוקר שלא כחלק מפרק הזמן הנתון לתפילת שחרית.

הפסוק הראשון של קריאת שמע, אשר אמירתו לוקחת מספר שניות בלבד (ולכמה דעות היא חובה), תמיד יכול להשתלב לפני תפילת שמונה עשרה.

חלק מהנשים, בעיקר אלה העוסקות באופן מתמיד בטיפול בילדים צעירים, אינן מתפללות את תפילת שמונה עשרה כלל, בהסתמכות על שיטת המגן אברהם. (הרחבה נוספת ראו כאן.)

מסיבות אלה, אנו מציעות את השינויים הבאים בסדר:

קדימויות בהגעה באיחור לבית הכנסת ניתן למצוא כאן.

הרב דוד ברופסקי, "הלכות תפילה, סדרה 2". ניתן למצוא כאן, כאן, וכאן.

הרב דוד ספרלינג, "נשים ותפילה בקוצר זמן". ניתן למצוא כאן.