תרומות
  • Facebook
  • Instagram
  • אודות
  • שו”ת
  • שאלו
  • צרו קשר
  • ניוזלטר
  • פודקאסט
  • DE
  • EN
Deracheha
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
article
  • יסודות
    • עקרונות הלכתיים • נושאים
    • מבוא למיזם דרכיה
    • מעמד האישה א: כללי
    • מעמד האישה ב: הלכתי
    • מצוות עשה שהזמן גרמן
    • קיום מצווה מרצון
    • ברכה על קיום מצוות מרצון
    • הוצאת אחר ידי חובה
    • הוצאה ידי חובה הלכה למעשה
    • מצוות חנ”ה
    • מבוא לצניעות
  • תמידים
    • חיי היום-יום • נושאים
    • תלמוד תורה >>
      • פטוֹר
      • חיוב
      • פתחים
      • מה ללמוד
    • תפילה >>
      • חיוב
      • שמונה עשרה
      • השכמת הבוקר
      • ברכות השחר
      • שלא עשני אישה, שעשני כרצונו
      • קרבנות ופסוקי דזמרה
      • קריאת שמע
      • ברכות קריאת שמע
      • סוף שחרית וקדימויות
    • ברכת המזון וזימון >>
      • ברכת המזון
      • זימון א’
      • זימון ב’
    • תפילה ציבורית >>
      • מניין
      • תפילה בציבור
    • קריאת התורה >>
      • הקריאה
      • העלייה לתורה
      • כבוד הציבור
    • ציצית >>
      • כלי גבר
      • יוהרה
    • תפילין >>
      • פטוֹר
      • גוף נקי
      • הלכה למעשה
    • מחיצה >>
      • מטרה
      • מבנה
      • בחברה
    • לבוש >>
      • הבסיס
      • הפרטים
      • פרטים נוספים
      • כלי גבר
    • קול אישה >>
      • הבסיס ההלכתי
      • אחריות הדדית
      • בהקשרים שונים
  • מועדים
    • מעגל השנה • נושאים
    • הלל
    • תפילת מוסף
    • ראש חודש
    • שבת ויום טוב
      • הדלקת נרות א: מי, מה, איפה
      • שמחת יום טוב
    • פסח >>
      • אף הן
      • הלל
      • ליל הסדר
    • ספירת העומר
    • תיקון ליל שבועות
    • בין המצרים
    • תעניות >>
      • צומות
      • פטור מצומות הקלים
      • פטור מצום יום כפור וט’ באב
      • ערב יום כיפור
    • אלול >>
      • שופר באלול
      • סליחות
    • ראש השנה >>
      • מצוות שופר
      • תקיעת שופר
    • שמחת תורה >>
      • מגע בספר תורה
      • ריקוד עם ספר התורה
    • חנוכה >>
      • אף הן
      • הנרות
      • מצוות ומנהגים
    • פורים >>
      • ארבע פרשיות
      • אף הן
      • קריאת מגילה
      • מצוות פורים
  • מעברים
    • מעגל החיים • נושאים
    • חינוך
    • בת מצווה
    • כיסוי ראש:
    • • בסיס הלכתי
    • • הסברים ומשמעות
    • • מי מחויבת
    • • איך לכסות
    • • היכן לכסות
  • About
  • שאלו
  • קהילה לומדת
  • צרו אתנו קשר
תמידים
Deracheha
  • יסודות
    • עקרונות הלכתיים • נושאים
    • מבוא למיזם דרכיה
    • מעמד האישה א: כללי
    • מעמד האישה ב: הלכתי
    • מצוות עשה שהזמן גרמן
    • קיום מצווה מרצון
    • ברכה על קיום מצוות מרצון
    • הוצאת אחר ידי חובה
    • הוצאה ידי חובה הלכה למעשה
    • מצוות חנ”ה
    • מבוא לצניעות
  • תמידים
    • חיי היום-יום • נושאים
    • תלמוד תורה >>
      • פטוֹר
      • חיוב
      • פתחים
      • מה ללמוד
    • תפילה >>
      • חיוב
      • שמונה עשרה
      • השכמת הבוקר
      • ברכות השחר
      • שלא עשני אישה, שעשני כרצונו
      • קרבנות ופסוקי דזמרה
      • קריאת שמע
      • ברכות קריאת שמע
      • סוף שחרית וקדימויות
    • ברכת המזון וזימון >>
      • ברכת המזון
      • זימון א’
      • זימון ב’
    • תפילה ציבורית >>
      • מניין
      • תפילה בציבור
    • קריאת התורה >>
      • הקריאה
      • העלייה לתורה
      • כבוד הציבור
    • ציצית >>
      • כלי גבר
      • יוהרה
    • תפילין >>
      • פטוֹר
      • גוף נקי
      • הלכה למעשה
    • מחיצה >>
      • מטרה
      • מבנה
      • בחברה
    • לבוש >>
      • הבסיס
      • הפרטים
      • פרטים נוספים
      • כלי גבר
    • קול אישה >>
      • הבסיס ההלכתי
      • אחריות הדדית
      • בהקשרים שונים
  • מועדים
    • מעגל השנה • נושאים
    • הלל
    • תפילת מוסף
    • ראש חודש
    • שבת ויום טוב
      • הדלקת נרות א: מי, מה, איפה
      • שמחת יום טוב
    • פסח >>
      • אף הן
      • הלל
      • ליל הסדר
    • ספירת העומר
    • תיקון ליל שבועות
    • בין המצרים
    • תעניות >>
      • צומות
      • פטור מצומות הקלים
      • פטור מצום יום כפור וט’ באב
      • ערב יום כיפור
    • אלול >>
      • שופר באלול
      • סליחות
    • ראש השנה >>
      • מצוות שופר
      • תקיעת שופר
    • שמחת תורה >>
      • מגע בספר תורה
      • ריקוד עם ספר התורה
    • חנוכה >>
      • אף הן
      • הנרות
      • מצוות ומנהגים
    • פורים >>
      • ארבע פרשיות
      • אף הן
      • קריאת מגילה
      • מצוות פורים
  • מעברים
    • מעגל החיים • נושאים
    • חינוך
    • בת מצווה
    • כיסוי ראש:
    • • בסיס הלכתי
    • • הסברים ומשמעות
    • • מי מחויבת
    • • איך לכסות
    • • היכן לכסות
  • About
  • שאלו
  • קהילה לומדת
  • צרו אתנו קשר
Deracheha » Constants

תפילין ג: הלכה למעשה

ינואר 8, 2026 7:35 am סגור לתגובות על תפילין ג: הלכה למעשה

חזרה לתפילין ב: גוף נקי

הוקדש לזכר מיכאל בן יוסף הלוי

למעשה, האם נשים יכולות לבחור להניח תפילין מרצון? מה נפסק להלכה בנושא זה?

תקציר

כיצד הדיון התאורטי על גוף נקי בא לידי ביטוי בפסיקת ההלכה?

ראינו כי החשש לגוף נקי היה ההסבר למחאתם של חכמים על הנחת התפילין של מיכל בת שאול. המהר"ם מרוטנבורג היה מחמיר במיוחד בנוגע לדרישה לגוף נקי ביחס לגברים. הוא אסר על הנחת תפילין של נשים לאור מחאת חז"ל וכהרחבה לחששו זה.

האם פוסקים כשיטת המהר"ם מרוטנבורג?

הרמ"א פוסק לפי שיטה זו, וכותב כי יש למחות בידי אישה המניחה תפילין. רוב פוסקי ההלכה המאוחרים יותר אינם חולקים על כך. כיוון שחסרה לנו הבנה מוחלטת באשר לחשש הספציפי לגוף נקי בנשים, קשה לברר אם יש דרך להתגבר עליו.

האם יש חששות ביחס להנחת תפילין של נשים מעבר לגוף נקי?

אכן, קיימים כמה שיקולים נוספים:

  • כלי גבר – ייתכן שיש בהנחת תפילין בידי נשים עבירה על איסור כלי גבר, במיוחד מכיוון שלא ניתן לשנות את מראן החיצוני של התפילין ולעצב אותן באופן 'נשי'.
  • יוהרה – הנחת תפילין של אישה עשויה להיחשב כמעשה של יוהרה, ועשויה להיות בכך עילה הלכתית להימנעות מקיום המצווה מרצון.
  • צניעות – מאחר שיש להניח את התפילין מעל השיער, עשוי להיות בכך אתגר לנשים נשואות המכסות את שערן.
  • מסורת – הנחת תפילין של נשים מעולם לא הייתה מקובלת במסורת, והדבר מעלה חשש מהשפעה של זרמים לא אורתודוקסים.

הנחת תפילין ביחידות עשויה להיות פתרון לרוב החששות הללו.

מה דעתם של פוסקים מאוחרים יותר?

רוב הפוסקים אוסרים על נשים בתוקף להניח תפילין משום החשש לגוף נקי ושאר השיקולים הנ"ל. זאת אף על פי שכמה ראשונים התירו לנשים להניח תפילין בתור קיום מרצון של מצוות עשה שהזמן גרמה.

כיום, בעוד שהרב אליעזר מלמד פוסק כי אסור לנשים להניח תפילין, הוא כותב שאין למחות נגד אישה המבקשת באמת ובתמים לעבוד את ה' דרך הנחת תפילין ביחידות, "שכן יש לה על מי לסמוך".

העמקה

מאת לורי נוביק | עריכה: הרב עזרא ביק, אילנה אלצפן, שיינע גולדברג והרב דוד ספרלינג

תרגום: שיראל גרסון | עריכה בעברית: כנרת עזריאל

הלכה למעשה

מדוע שאישה תתעניין בהנחת תפילין?

עבור נשים מסוימות, במיוחד נשים צעירות המגיעות למניין בימי חול, הנחת התפילין מעבר למחיצה עלולה לעורר תהיות באשר למצווה זו ומדוע נשים אינן לוקחות בה חלק. אישה המקפידה על קריאת שמע בזמן התפילה מזכירה את התפילין ומשמעותן באופן קבוע, ועשויה לדעת עד כמה קיום מצווה מרצון יכול להיות משמעותי. בעוד שישנן נשים רבות שאינן מרגישות כך ואינן מעוניינות בהנחת תפילין, ניתן להבין לליבן של נשים החשות רצון כן להניח תפילין כביטוי פיזי לחיבור לה' ולתורתו.

יש להתייחס לנשים החפצות בקיום המצווה ברגישות, ולהבין את האתגר המורכב שמציבים כמה מהמקורות בנושא.

פסיקת המהר"ם

כפי שראינו, המהר"ם מרוטנבורג מחמיר במיוחד בנוגע לדרישת גוף נקי מגברים. הוא גם הראשון שהרחיב את הגדרת גוף נקי מהסבר תאורטי למחאתם של חכמים על הנחת תפילין בידי אישה לפסק הלכה קונקרטי בנושא.

ככלל, המהר"ם מתיר לנשים לקיים מרצון מצוות עשה שהזמן גרמן, בברכה. הוא אף מתיר לנשים ללבוש ציצית בברכה. (הרחבה נוספת בנושא ניתן למצוא כאן.) אך משום החשש הגדול שלו לגוף נקי, פוסק המהר"ם לחומרה ביחס לנשים הרוצות להניח תפילין.1 תלמידי המהר"ם, ובהם הרב שמשון בן צדוק, מביאים את פסיקתו:

תשב"ץ קטן (תלמיד מהר"ם, בשמו), ער

אין למחות בידם מלהתעטף בציצית ולברך עליו, דיכולות לחייב עצמן כדמוכח בקדושין (דף לא). אמנם אין להן להניח תפילין, לפי שאינן יודעות לשמור עצמן בטהרה.

מותר לאדם שנטמא להניח תפילין, כך שהשימוש במונח "טהרה" תמוה בהקשר זה. עם זאת, מאחר שבמקורות מקבילים משתמש המהר"ם במונח "נקיות" במקום "טהרה",2 נוכל להבין את המונח "טהרה" המובא כאן כמילה נרדפת לנקיות.3 מדוע השתמש המהר"ם במילה זו? אפשר שהוא חשש ללכלוך הנגרם מהווסת או מהפרשות לאחר קיום יחסים, ששניהם נחשבים למקור טומאה.4

בדיונו של רבי יוסף קארו בפסיקת המהר"ם, הוא מסביר כי אף שלרוב פוסקים לפי התלמוד הבבלי, המהר"ם מחמיר מתוך חשש לשיטת התלמוד הירושלמי והפסיקתא.5

האם פוסקים לשיטתו?

בזמנו של המהר"ם עוד היו הדעות חלוקות. ראינו שהרשב"א, בן תקופתו של המהר"ם בקטלוניה, מתיר לנשים להניח תפילין בברכה, בהתאם לשיטה המקלה לכאורה בתלמוד הבבלי.6 אפילו תלמידו של המהר"ם, בעל אורחות חיים, מטיל ספק בפסיקת המהר"ם לאור פסיקת הרשב"א, אך מותיר את השאלה ללא הכרעה.7

בעוד שהשולחן ערוך אינו מתייחס כאן לחשש המהר"ם, הרמ"א פוסק לפיו:

שולחן ערוך אורח חיים לח, ג

נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא. הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם.

הרמ"א אינו מזלזל בנשים המבקשות להניח תפילין. אדרבא, הוא מכיר ברצונן ורואה בו חומרה הבאה מרצון להקפיד יותר על המצוות. הוא אינו משתמש בלשון איסור. עם זאת, הוא כותב כי יש למחות על הנחת תפילין של נשים.

פוסקים מאוחרים יותר, כולל פוסקי עדות המזרח, לרוב לא חלקו על פסיקת הרמ"א.8 כמו כן, נראה כי הפסיקה מתייחסת לכל הנחת תפילין של נשים, ככל שתהיה קצרה, ואפילו אם האישה מעוניינות להניח אותן רק בזמן קריאת שמע וברכותיה.9

שיקולים נוספים

האם החשש לגוף נקי הוא הסיבה היחידה שנשים מנועות מלהניח תפילין?

לצד החשש לגוף נקי, הפוסקים מזכירים שיקולים נוספים בנוגע להנחת תפילין מרצון של נשים: כלי גבר, יוהרה וצניעות.

א. כלי גבר ייתכן כי הנחת תפילין של נשים היא עבירה על איסור כלי גבר מדאורייתא:

דברים כ"ב, ה

לא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה:

תרגום ירושלמי (תרגום ארץ־ישראלי של התורה) מזכיר תפילין כסוג של כלי גבר האסור לאישה.

תרגום ירושלמי דברים כ"ב, ה

לא יהיה גוליין דציצית ותפילין דהינון תקוני גבר על איתא:

תרגום

לא יהיה גלימה של ציצית או תפילין, שהינם כלי גבר, על אישה.

עם זאת, בדיון בתלמוד הבבלי על הנחת התפילין של מיכל בת שאול אין כלל אזכור של איסור כלי גבר. אילו היה הדבר בגדר איסור דאורייתא, היינו מצפים שידונו בכך שם.

הרב יחיאל יעקב וינברג סובר כי מבחינה תאורטית החשש לכלי גבר אכן חל על תפילין – אך לא כאשר אישה מניחה אותן לשם קיום מצווה:

שו"ת שרידי אש חלק ב סימן מא

מיכל בת שאול הניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. וקשה, אמאי לא מיחו בה חכמים והא אסורה ללבוש תפילין משום לא יהי כלי גבר על אשה… וע"כ [ועל כן] שמכיון שמתכוונת לשם מצוה אין כאן איסור לא ילבש.

לפי ההשערה שאיסור כלי גבר אכן רלוונטי בהקשר זה, הנחת תפילין חמורה יותר מלבישת ציצית, מאחר שמראה התפילין וצורתן מוגדרים על פי ההלכה, כך שלא ניתן לשנות את התפילין מבחינה חיצונית באופן שיתאים ללבישת נשים. (הרחבה נוספת באיסור כלי גבר ניתן למצוא כאן.)

הבן איש חי מביא מקור קבלי למהותן הגברית של התפילין:

שו"ת רב פעלים א, סוד ישרים סימן יב

דמצינו לרבינו ז"ל בעץ חיים שער תיקון הנוקבא פרק א', שכתב וז"ל [וזה לשונו]: ובזה תבין למה נשים פטורות מן התפילין, כי אין לרחל בחינת אורות מקיפין שהם סוד התפילין כמו שיש ליעקב וכו' עכ"ל [עד כאן לשונו]… ללמדינו לעכב בידם, דאין האשה רשאה לקיים מצוה בתורת נדבה כשאר מצות שהז"ג [שהזמן גרמא]…

כפי שמבין הבן איש חי את דברי האריז"ל, קיים יסוד גברי מיסטי הטבוע בתפילין, אשר אין נשים יכולות להתחבר אליו.10

ב. יוהרה כפי שראינו, הן המרש"ל והן השולחן ערוך מעלים את האפשרות התאורטית שאישה יוצאת דופן תוכל להניח תפילין, בהנחה שהיא מקפידה על גוף נקי. אך אף אחד מהם אינו מציע פסיקה מעשית המתירה זאת.

מדוע? ייתכן שהסיבה היא שאם רק אישה צדיקה במיוחד תורשה לקיים מצוות תפילין מרצון, אזי אישה המניחה תפילין תעיד בכך על האופן שבו היא תופסת את מידת הצדיקות של עצמה. אולי בשל כך יהיה חשש ליוהרה שימנע את קיום המצווה.11 אכן, המהר"ם שיק (המאה ה־19, הונגריה) סובר כי ההתנגדות העולה בתלמוד הירושלמי בנוגע למעשיה של מיכל נובעת מהחשש ליוהרה.

מהר"ם שיק, אורח חיים טו

יוהרא… יש לחוש דגם אחרות יעשו כמותה [כמיכל בת שאול] אפילו אינן זריזות.

לדעת המהר"ם שיק, ייתכן שגם לאישה הידועה כצדקנית אסור להניח תפילין משום יוהרה. מעבר לכך, קיים חשש שאישה צדקנית עלולה להטעות נשים אחרות הזהירות פחות בקיום מצוות.

העלינו כאן את הרעיון שקיום מצווה ביחידות עשוי להיות מענה לחשש ליוהרה, מאחר שהחמרה פרטית ואישית של אדם במצוות נחשבת מידת חסידות בין אדם למקום. הרב יצחק יוסף פוסק כך בקשר לגבר המניח בתפילת מנחה את 'תפילין של שימושא רבא', תפילין שבהן הפרשיות מסודרות באופן שונה, כדי לצאת ידי חובת כל השיטות:12

ילקוט יוסף ציצית ותפילין לז, ה

…בדרך כלל אין ראוי להניח תפילין של שימושא רבה במנחה בצבור, במקום שאין אף אחד מהצבור מניח תפילין במנחה, שיש לחוש בזה ליוהרא. אך אדם המפורסם בחסידות אמתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום שאין הצבור מניחין תפילין במנחה. וכל שמניחן בינו לבין עצמו אין לחוש בזה ליוהרא.

אפשר שאותו ההיגיון יחול גם על אישה המניחה תפילין ביחידות.

ג. צניעות אף שהמהר"ם מתייחס בפסיקתו בעיקר לחשש לגוף נקי, ההגהות מיימוניות, תלמידו, אוסר על הנחת תפילין של נשים מסיבה שונה:

הגהות מיימוניות (תלמיד מהר"ם) הלכות ציצית ג, מ

שוב מצאתי בשם גדול דכל היכא דאיכא למיחש לנדנוד עבירה כגון… בהנחת תפילין משום ערוה דשער באשה ערוה… בכל כה"ג [כהאי גוונא] מחינן בהו…

במקרה זה, חשש לפריעת הראש של אישה נשואה מחליף את החשש לגוף נקי. גם כאן, הנחת תפילין הנעשית ביחידות עשויה לתת מענה לחשש.

באיזה אופן יש בהנחת תפילין חשש בנושא של צניעות?

אומנם כיסוי הראש אינו גורם מרכזי בשיח ההלכתי, אך אזכורו אכן מצביע על אתגר פרקטי. את התפילין של ראש יש להניח בחלק הקדמי של המצח מעל קו השיער.13 על הרצועה הנקשרת בעורף להיות גלויה גם היא.14 לפחות בית התפילין של ראש צריך שלא להיות מכוסה בבגד (אם כי ישנה מחלוקת באשר לכיסוי חלקי ורפה של הטלית.)15 אסור שתהיה חציצה, אפילו לא חציצת בד דקה, בין הראש ובין בית התפילין או הרצועה.16 ייתכן שכיסוי קל מתחת לתפילין יהיה מותר אם יש צורך בחבישת פצע, אך לא במקרים אחרים. גם בפאות ובמטפחות יש בעיה הלכתית.17 שיער ארוך כשלעצמו עלול להיחשב לחציצה.18

אם נתייחס לכל הגורמים הנ"ל, אישה נשואה המעוניינת להניח תפילין של ראש תיאלץ בעצם לעשות זאת כאשר ראשה חשוף באופן חלקי או כאשר היא נמצאת ביחידות (לפי הדעות שמותר לאישה שלא לכסות את שערה בביתה הפרטי). לחלופין, אם היא מתעטפת בטלית (עניין לדיון הלכתי בפני עצמו) ייתכן שתוכל להשתמש בטלית בתור כיסוי ראש.19

הנחת תפילין של יד, על הזרוע מעל המרפק, מעלה סוגיית צניעות נוספת באשר לחשיפת הזרוע העליונה.20 כלומר, ישנו חשש לצניעות אלא אם כן האישה לובשת בגד בעל שרוול רפוי מאוד, מתעטפת בטלית, או מניחה את התפילין ביחידות.

אין מסורת באשר להנחת תפילין של נשים, ולכן אין מסורת המתייחסת לחששות הצניעות הללו.

הלכה למעשה

מהי פסיקת ההלכה בימינו?

ייתכן שהנחת תפילין ביחידות תפחית חלק מהחששות ההלכתיים שהזכרנו לעיל. עם זאת, החשש לגוף נקי עדיין עומד בעינו. חסרה לנו הבנה חד משמעית בנוגע לעניין גוף נקי בקרב נשים, והדבר מקשה על מציאת פתרון בעבורו.

למעט פוסקים בודדים,21 העמדה ההלכתית המקובלת במאות השנים האחרונות אינה מתירה לאישה להניח תפילין.

מעבר לשיקולים הלכתיים טכניים, יש גם טענה כי הנחת תפילין של נשים סותרת את המסורת שהייתה נהוגה לאורך שנים. נקודה זו איננה חדשה; השלטי גיבורים הציג אותה כבר לפני חמש מאות שנה:

שלטי גיבורים ראש השנה ט ע"ב

וכן אסור לנשים להניח תפילין, אפילו בלא ברכה, מפני שנראה כדרך החיצונים, שעוברים על דברי חכמים ואינן רוצים לדרוש המקראות כמותן.

השלטי גיבורים משווה נשים המניחות תפילין לעוברות על דברי התורה שבעל פה. מכל מצוות עשה שהזמן גרמן, הוא מתייחס לתפילין כאל סוגיה דתית בעלת חשיבות רבה, המגדירה את מחויבותו ונאמנותו של אדם. גישה זו משליכה על פסיקת ההלכה למעשה.

האם נשים יכולות לסמוך על שיטות מוקדמות יותר החוששות פחות לגוף נקי?

במכתב המסביר את החלטתו להתיר לשתיים מתלמידותיו להניח תפילין, כתב מנהל התיכון בניו יורק כך:22

הרב טולי הרצשטרק, מכתב להורים, ינואר 2014

"בעוד שקהילתנו אימצה כנורמה את השיטה שלפיה נשים נמנעות ממעשה זה, אני רואה במגוון הראשונים המתירים לנשים להניח תפילין תימוכין לאפשר נוהג זה במרחב קהילתנו... הרשיתי לשתיים מתלמידותינו להניח תפילין מאחר שאני מאמין כי אין לפחד מצורות שונות של עבודת ה' כשקיים מקור הלכתי התומך בהן."

התבטאות זו מציגה רגישות רבה כלפי התלמידים והרחבת הדיון למגוון שיטות הנוגעות לסוגיות הלכתיות בקהילה. עם זאת, חסרה במכתב התייחסות לגדולי הפוסקים מחמש מאות השנים האחרונות. המכתב מציג בסיס הלכתי להחלטת הנהלת בית הספר על סמך דברי הראשונים ועל סמך היכולת ליצור טענה הלכתית בהתאם.

במאמרה על נשים ותפילין, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי מסבירה מדוע לא ניתן לפסוק כך:

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, "דין הנשים בהנחת תפילין," מהלכת בדרכה, עמ' 151

שאף שבתקופת ה"ראשונים" נמצאו פוסקים רבים שהתירו לנשים לקיים מצוות תפילין… הרי שאם נוצרה אחדות דעים בתקופת האחרונים, שאין ראוי לאישה להניח תפילין, בשל כלל הפסיקה המחייב: "הלכתא כבתראי"- יש לקבל הכרעה זו כפשוטה, הלכה למעשה, אלא אם ישנם נימוקים מהותיים שבכוחם לשנותה בזמננו.

שינוי פסיקה ומסורת מקובלות לאורך מאות שנים דורש כתפיים רחבות מאוד. הרב צבי שכטר, אחד מראשי השיבה בישיבה־יוניברסיטי, מתייחס לרעיון זה:23

הרב צבי שכטר "כל העדה כולם קדושים"

מאי קסברי המתירים בזה… וכידוע לכל, ככה היתה ההנהגה המקובלת מדורי דורות, ומי הוא זה שיהין ויתחצף להורות נגד פסק המקובל של רבינו הרמ"א… וביטוי זה שאומרים כמה מהמתירים "שע"פ [שעל פי] הלכה" פעולה מסויימת מותרת, ושהמחמירים רק רוצים לאסרה "מטעמים פוליטיים", איננו נכון, שגם ענין זה של שינוי המסורה מהווה חלק-עצמי מן ההלכה…

הרב שכטר טוען כי ההלכה המקובלת מזה מאות שנים אוסרת בבירור על נשים להניח תפילין, ועל כן גם ניסיון למציאת קולא המבוססת על מנהג הדורות הקודמים איננו מספיק כדי להתיר זאת.

גם לו היה מתברר בוודאות שהחשש לגוף נקי הוא עניין מיושן ולא רלוונטי, ואפילו לו היו נפתרים שאר החששות ההלכתיים, היה הרב שכטר נרתע מלהתיר לנשים להניח תפילין, לאור המסורת ארוכת השנים. במקרה של מצוות תפילין, המנהג שהיה מקובל לאורך דורות רבים גובר על טיעונים אפשריים בכיוון קולא.

מבין האחרונים, הרב משה פיינשטיין, אשר ייתכן שמתיר לאישה ללבוש ציצית במקרים מסוימים, אוסר באופן מוחלט על הנחת תפילין לאישה.

שו"ת אגרות משה אורח חיים ד, מט

איברא דאיכא רשות לכל אשה לקיים אף המצות שלא חייבתן תורה ויש להם מצוה ושכר על קיום מצות אלו… ורק להניח תפילין כתבו התוס' עירובין דף צו ע"א, ד"ה מיכל, דצריך למחות בידן משום דתפילין צריך זריזות מרובה בגוף נקי ובהיסח הדעת שמטעם זו אף אנשים שמחוייבין בתפילין נמנעין מלהניחם כל היום אלא רק זמן המועט דתפלה בשחרית, וכן איפסק ברמ"א…

גם הרב יהודה הנקין כותב כי אפשר שנשים יכולות ללבוש ציצית במקרים מסוימים, כשהוא אינו מוצא שום אפשרות להתיר הנחת תפילין:

שו"ת בני בנים ב, ג

ואין לך להניח תפילין כמו שכתבו בפוסקים באורח חיים סימן לח סעיף ג, והתירו תלמוד תורה לאשה לצורך אבל תפילין אינם לצורך ויש לחזק את הקשר לדת באופנים אחרים.

הרב הנקין מוסיף את שאלת ה"צורך" לשאר השיקולים שהוצגו לעיל. לעיתים יכול צורך אמיתי ליצור תנופה הלכתית לבחינה מחודשת של סוגיה, אך קשה לקבוע מה נחשב לצורך שכזה. הרב הנקין אינו סבור כי נשים המבקשות להניח תפילין עונות להגדרת צורך אמיתי.

לעומתו, הרב יעקב אריאל מעלה על הדעת מצב שבו אישה חשה צורך נפשי עמוק לקיום מצווה, ומתייחס ללבישת ציצית והנחת תפילין כאל מצוות שייתכן שניתן למצוא היתר לקיימן:24

הרב יעקב אריאל, "נשיות מקורית מול חיקוי" פניני הלכה,

אם אשה מרגישה צורך נפשי עמוק לקיים מצוות אלו [ציצית ותפילין], יש לה, אולי, על מי לסמוך.

דעה מקלה יותר בת זמננו נשמעה מפי הרב אליעזר מלמד, הפוסק כי אם אישה מבקשת בכנות לעבוד את ה' דרך הנחת תפילין ביחידות, יש להניא אותה מכך, אך אין להתנגד למעשיה אם היא ממשיכה להתעקש:25

פניני הלכה, "נשים בתפילין"

לפיכך, אשה הרוצה להתעלות במצוות, ובאה לשאול אם טוב לה שתניח תפילין, ההוראה שלא תניח. ואם בכל זאת תשתוקק ותרצה להניחן בצנעה, אף שרבים כתבו שיש למחות בידה, מכל מקום כיוון שיש לה על מי לסמוך, אין נכון למחות בידה, שכך הוא הכלל, בכל עת שיש לנוהג על מה לסמוך, אין למחות בידו.

הרב מלמד פוסק כשיטת הרמ"א, ואינו מטיל ספק ברלוונטיות החשש לגוף נקי בימינו. עם זאת, הוא מתייחס באופן שונה למחאה בנוגע להנחת תפילין של נשים: בעוד שלכתחילה היה הרב מלמד אוסר על הנחת תפילין של נשים ביחידות, הוא אינו מוחה על כך מאחר שיש להן על מי לסמוך. שיטה זו נותרה בגדר דעת מיעוט בנוף ההלכתי של ימינו.

סיכום

מאז פסיקת הרמ"א, קיימת הסכמה הלכתית נרחבת שיש למחות על הנחת תפילין של נשים. סביר להניח שאישה המבקשת בכל זאת להניח תפילין תניח אותן ביחידות, מתוך הסתמכות על הדעות שהתייחסו לשיקולים ההלכתיים הנוגעים לכלי גבר, צניעות ויוהרה. האחרונים התנגדו באופן חריף וגורף יותר מהראשונים להנחת תפילין של נשים, בשל חששות הלכתיים אלו. זהו המצב הקיים, אף שהנחת תפילין של נשים הייתה יכולה להיחשב לקיום מצווה מדאורייתא המותרת לפי ראשונים רבים בזמנם.

מדוע מצוות תפילין אינה מעוררת עניין רב יותר בקרב נשים, בעוד שהיא חלק כה מרכזי מעולמם הדתי של גברים?

לרוב, מצוות תפילין אינה מעוררת עניין רב בקרב נשים. להלן כמה הסברים אפשריים לכך:

הפטור לנשים מהמצווה והמחאה כלפי נשים המעוניינות לקיים אותה מרצון מובילים לריחוק מן המצווה. רוב הנשים לא רק שאינן מניחות תפילין, אלא גם כמעט שאינן נחשפות אליהן. למעט מסגרות מיוחדות, רובן המכריע של הנשים הדתיות אינן מגיעות לתפילת שחרית מדי יום. נשים רבות, בעיקר אימהות לילדים צעירים, מתקשות אפילו לפנות מעט זמן להקדיש לתפילה, והנחת התפילין עצמה דורשת זמן. נשים פטורות מקריאת פרשיות קריאת שמע הנוגעות למצוות תפילין, וזהו הזמן שבו גברים חייבים בהנחתן. כמו כן, התפילין אינן תשמיש קדושה נגיש, ואין דרך לשנות את מראן כך שייראו נשיות יותר, והדבר מוביל למגבלה הלכתית, סוציולוגית ופסיכולוגית באשר להנחתן על ידי נשים. נוסף על כך, התפילין יקרות, וצריך ללמוד את הדרך הנכונה לקשור אותן.

ובכל זאת, למרות כל האמור לעיל, אפשר כי אישה תרגיש צורך שונה משל נשים אחרות, והיא עשויה לייחס משמעות רבה להנחת התפילין. יש להכיר בחוויה זו, גם כאשר שיקולים הלכתיים אחרים גוברים עליה.

העמקה נוספת

  • ברגר, עליזה, "להניח את הדעת: האם מותר לנשים להניח תפילין?", Jewish Legal Writings by Women, אורים, 1998.
  • ברודי, שלמה, "נשים, תפילין, והתהליך ההלכתי", Torah Musings, 2014.
  • זיבוטופסקי, ארי, "מהי האמת בנוגע ל... בנותיו של רש"י?", Jewish Action, מאי 2011.
  • ליכטנשטיין, אהרן, "ידיים לאורך האוקיינוס", Jewish Action, מרץ 2010.
  • פיוטרקובסקי, הרבנית מלכה, "דין הנשים בהנחת תפילין", מהלכת בדרכה, 113–152, תל אביב: ידיעות ספרים, 2014.

הערות

1. במקרה זה פוסק המהר"ם לפי שיטת הר"י, שהרחבנו בה כאן:

תוספות עירובין צו ע"א, ד"ה מיכל

ונראה לפרש דטעמא למ"ד [למאן דאמר] דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר.

2.

אורחות חיים חלק א, הלכות תפילין ג

כתב הר"ם נ"ע [נשמתו עדן]: נשים פטורות מתפילין, ואם באו להניחן אין שומעין להם, לפי שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות.כתב הר"ם: נשים פטורות מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמה, שהרי אין מניחין אותן בשבת ויום טוב. ואם רצו להניח אין שומעין להן, מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות.

כלבו כא

כתב הר"ם: נשים פטורות מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמה, שהרי אין מניחין אותן בשבת ויום טוב. ואם רצו להניח אין שומעין להן, מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות.

3. נקיות אכן עלולה להיות בעיה עבור נשים. הגמרא במסכת נידה דנה בהרחבה בלכלוך של בגדי נשים בדם (דמה שלה או דם מסביבתה), והר"י (תוספות שבת קי"א ע"ב, ד"ה האי) מתייחס למקרה של בגד אישה אשר התלכלך משתן של ילד.

4. באשכנז היו נוהגים שאישה תימנע ממגע בתשמישי קדושה בזמן הווסת, אך ראשונים הדנים בנשים ובגוף נקי אינם מזכירים מנהגים אלו באופן מפורש. בעוד שמותר לאישה נידה לגעת בספר תורה (שולחן ערוך יורה דעה רפב, ט: ראו את דיוננו כאן) כל עוד ידיה אינן מלוכלכות, ייתכן שישנן דרישות שונות באשר לגוף נקי והנחת תפילין, מאחר שהתפילין כרוכות על הגוף.אך נשים לב לדברי הכלבו (המביא את דברי הסמ"ג ג), הסובר כי הדרישה לגוף נקי בנוגע לתפילין בהכרח מקלה יותר מזו של ספר התורה:

כלבו כא

עוד זאת דרשתי להם כי מה שאמרו רבותינו (שבת מט ע"א) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, שלא ישן ושלא יפיח בהם, זהו באדם שמניחן כל היום כולו כמצותן, פן ישכחם עליו ויעשה בהם דבר שאינו הגון, אבל בשעת תפילה אין לך רשע שלא יהא ראוי לתפילין, קל וחומר מספר תורה שהוא מקודש יותר שיש בו כל התורה כולה ובתפילין אין בו כי אם ארבע פרשיות שהם בתוך עור, והכל אוחזין בספר תורה בשעת תפילה, שהכל יכולין להתנהג בטהרה בשעת תפילה.

5. להרחבה, ראו כאן.

בית יוסף אורח חיים לח

והר"ם רצה ליחוש לדברי פסיקתא.

6. באותו הקשר, מעניין כי נשים ספרדיות לא נהגו להימנע מהגעה לבית הכנסת בזמן הווסת, וכי פוסקי ההלכה הספרדים באופן כללי הושפעו מן הנוהג המקובל פחות מהפוסקים בקהילות האשכנזיות. אלו הם שני גורמים שייתכן שהובילו להבדל בין שיטת הרשב"א (הספרדי ומקל בעניין זה) ושיטת המהר"ם (האשכנזי ומחמיר בעניין זה).

7.

אורחות חיים א, הלכות תפילין ג

וקשיא לי מהא דאמרינן בערובין פרק המוצא דמיכל בת שאול היתה מנחת ולא מיחו בידה חכמים. והרשב"א מתיר להן כל מצות עשה ולברך עליהן מזה המעשה, ולא מיחו בידה אלא ברצון חכמים עבדא, וכיון דמנחת ודאי מברכת ע"כ.

8. העולת התמיד (לח ד) מעלה את האפשרות שהתלמוד הבבלי אינו חושש במיוחד לגוף נקי בנשים, משום שאינו מזכיר זאת בדיונו בנוגע לנשים ותפילין. הוא עצמו סובר כי ייתכן שאין מתייחסים לגוף נקי מאחר שכוללים גם עבדים בדיון בנוגע לפטור מן המצווה, והרי לעבדים אין אותם האתגרים שיש לנשים בשמירה על גוף נקי. העולת התמיד סובר כי אישה שעברה את גיל הפוריות תוכל להניח תפילין. סברה זו מבוססת על התפיסה כי גוף נקי מתייחס לווסת בלבד.ראו כאן.

9.

אשל אברהם לח, ג

ומשמע אפילו להניח רק בשעת קריאת שמע ותפלה מוחין בידם, דאינם יודעים להזהר.

10. באופן מרתק, הוא ממשיך ומצטט שם את דברי האריז"ל המרמזים שלו היו נשים מניחות תפילין, היה לכך ייצוג בדמות של ה'נקבה' הקבלית.
11. להרחבה נוספת בדיון על יוהרה, ראו כאן.

12. רעיון דומה מופיע בבית יוסף, הדן באפשרות לכיסוי הקשר כדרך להתמודד עם החשש ליוהרה:

בית יוסף אורח חיים כז

חיישינן ליוהרא ומכסין אותה [את הקשר].

13.

שולחן ערוך אורח חיים כז, ט

מקום הנחת תפלה של ראש מהתחלת עיקרי השער ממצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס.

14.

שולחן ערוך אורח חיים כז, י

צריך שיהיה הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף. צריך לכוין… וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ.

15. ראו, לדוגמה, במגן אברהם ח, ג.

16.

שולחן ערוך אורח חיים כז, ד

לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש.

17.

משנה ברורה סימן כז, טז

…וכתבו תוכחת מגולה על המניחים התפילין ע"ג [על גבי] פאה נכרית… ואפילו אם רק הרצועה מונח על הפאה נכרית. ומ"מ [ומכל מקום] משמע מדברי המ"א והח"א [המגן אברהם והחיי אדם] דאם יש לו מכה בראשו ורק במקום שהרצועות מונחים ולא במקום הקציצה מותר לו להניח הרצועות ע"ג [על גבי] סמרטוטין שעל המכה או ע"ג [על גבי] כובע דק ולברך…

18.

משנה ברורה כז, טו

…כתב בספר מחצית השקל: ורע עלי המעשה של אותן האנשים שמגדלין בלורותיהן מלבד כי הוא דרך שחץ וגאוה, עיין מה שכתוב ביורה דעה סימן קעו, יש בו איסור בהנחת תפילין, דכיון דגדולין הרבה ליכא למימר בהו היינו רביתייהו וחוצצים, עי"ש [עיין שם]. ובלאו חציצה נמי בשביל הני שערות המרובים א"א [אי אפשר] לצמצם שיהיו מהודקין ומונחין על מקומן כדין.

19. לעדות אישית על הניסיון להתמודד עם נקודות אלו, ראו כאן.

20.

שולחן ערוך אורח חיים כז, א

מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל, בבשר התפוח שבעצם שבין הקובד"ו [המרפק] ובית השחי.

21. עמדת המשאת בנימין (סוף תשובה סב) הובאה אצל ברגר וברודי כמרמזת באופן תאורטי על היתר כזה, אך אין הדבר ברור מדיונו.כפי שראינו בתפילין ב, הערה 12, שיטת העולת תמיד לח, ג מופרכת בדברי המגן אברהם שם. התהילה לדוד מציג את שאלתו באופן רטורי, מתוך הכרת תשובת האשל אברהם.הרב אליעזר ברקוביץ מתיר לנשים להניח תפילין במאמר הקורא להערכה מחודשת של הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן; הרב אליעזר ברקוביץ, "התחייבות עצמית של נשים", סיני 100 (תשנ"ז). פוסקים אחרים לא תמכו בשיטתו.

תהילה לדוד לח, ג

וכיון דנשים חייבות בתפילה ע"כ [על כרחך] דיכולין ליזהר בשעת התפילה מהפחה. וגם להסח הדעת אין לחוש בשעת תפילה… וא"כ [ואם כן] יש לעיין אי צריך למחות בנשים כשרוצין להניחן בשעת התפילה דאפשר דהא שכתב רמ"א… היינו כשרוצין להניחן כל היום ועיין אשל אברהם ג.ומשמע אפילו להניח רק בשעת קריאת שמע ותפלה מוחין בידם, דאינם יודעים להזהר.

אשל אברהם לח, ג

ומשמע אפילו להניח רק בשעת קריאת שמע ותפלה מוחין בידם, דאינם יודעים להזהר.

22. ראו כאן.
23. ניתן למצוא כאן.
24. הרב יעקב אריאל, "נשיות מקורית מול חיקוי", הלכה בימינו (אשקלון: מכון התורה והארץ, 2010), 253.
25. ראו כאן.

מקורות

כדי לראות את המקורות האלו בהקשרם באתר ספריא, לחצו כאן!

הלכה למעשה

תשב"ץ קטן (תלמיד מהר"ם, בשמו), ער

אין למחות בידם מלהתעטף בציצית ולברך עליו, דיכולות לחייב עצמן כדמוכח בקדושין (דף לא). אמנם אין להן להניח תפילין, לפי שאינן יודעות לשמור עצמן בטהרה.

שולחן ערוך אורח חיים לח, ג

נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא. הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם.

שיקולים נוספים

דברים כ"ב, ה

לא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה:

תרגום ירושלמי דברים כ"ב, ה

לא יהיה גוליין דציצית ותפילין דהינון תקוני גבר על איתא:

תרגום

לא יהיה גלימה של ציצית או תפילין, שהינם כלי גבר, על אישה.

שו"ת שרידי אש חלק ב סימן מא

מיכל בת שאול הניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. וקשה, אמאי לא מיחו בה חכמים והא אסורה ללבוש תפילין משום לא יהי כלי גבר על אשה… וע"כ [ועל כן] שמכיון שמתכוונת לשם מצוה אין כאן איסור לא ילבש.

שו"ת רב פעלים א, סוד ישרים סימן יב

דמצינו לרבינו ז"ל בעץ חיים שער תיקון הנוקבא פרק א', שכתב וז"ל [וזה לשונו]: ובזה תבין למה נשים פטורות מן התפילין, כי אין לרחל בחינת אורות מקיפין שהם סוד התפילין כמו שיש ליעקב וכו' עכ"ל [עד כאן לשונו]… ללמדינו לעכב בידם, דאין האשה רשאה לקיים מצוה בתורת נדבה כשאר מצות שהז"ג [שהזמן גרמא]…

מהר"ם שיק, אורח חיים טו

יוהרא… יש לחוש דגם אחרות יעשו כמותה [כמיכל בת שאול] אפילו אינן זריזות.

ילקוט יוסף ציצית ותפילין לז, ה

…בדרך כלל אין ראוי להניח תפילין של שימושא רבה במנחה בצבור, במקום שאין אף אחד מהצבור מניח תפילין במנחה, שיש לחוש בזה ליוהרא. אך אדם המפורסם בחסידות אמתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום שאין הצבור מניחין תפילין במנחה. וכל שמניחן בינו לבין עצמו אין לחוש בזה ליוהרא.

הגהות מיימוניות (תלמיד מהר"ם) הלכות ציצית ג, מ

שוב מצאתי בשם גדול דכל היכא דאיכא למיחש לנדנוד עבירה כגון… בהנחת תפילין משום ערוה דשער באשה ערוה… בכל כה"ג [כהאי גוונא] מחינן בהו…

הלכה למעשה

שלטי גיבורים ראש השנה ט ע"ב

וכן אסור לנשים להניח תפילין, אפילו בלא ברכה, מפני שנראה כדרך החיצונים, שעוברים על דברי חכמים ואינן רוצים לדרוש המקראות כמותן.

הרב טולי הרצשטרק, מכתב להורים, ינואר 2014

"בעוד שקהילתנו אימצה כנורמה את השיטה שלפיה נשים נמנעות ממעשה זה, אני רואה במגוון הראשונים המתירים לנשים להניח תפילין תימוכין לאפשר נוהג זה במרחב קהילתנו... הרשיתי לשתיים מתלמידותינו להניח תפילין מאחר שאני מאמין כי אין לפחד מצורות שונות של עבודת ה' כשקיים מקור הלכתי התומך בהן."

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, "דין הנשים בהנחת תפילין," מהלכת בדרכה, עמ' 151

שאף שבתקופת ה"ראשונים" נמצאו פוסקים רבים שהתירו לנשים לקיים מצוות תפילין… הרי שאם נוצרה אחדות דעים בתקופת האחרונים, שאין ראוי לאישה להניח תפילין, בשל כלל הפסיקה המחייב: "הלכתא כבתראי"- יש לקבל הכרעה זו כפשוטה, הלכה למעשה, אלא אם ישנם נימוקים מהותיים שבכוחם לשנותה בזמננו.

הרב צבי שכטר "כל העדה כולם קדושים"

מאי קסברי המתירים בזה… וכידוע לכל, ככה היתה ההנהגה המקובלת מדורי דורות, ומי הוא זה שיהין ויתחצף להורות נגד פסק המקובל של רבינו הרמ"א… וביטוי זה שאומרים כמה מהמתירים "שע"פ [שעל פי] הלכה" פעולה מסויימת מותרת, ושהמחמירים רק רוצים לאסרה "מטעמים פוליטיים", איננו נכון, שגם ענין זה של שינוי המסורה מהווה חלק-עצמי מן ההלכה…

שו"ת אגרות משה אורח חיים ד, מט

איברא דאיכא רשות לכל אשה לקיים אף המצות שלא חייבתן תורה ויש להם מצוה ושכר על קיום מצות אלו… ורק להניח תפילין כתבו התוס' עירובין דף צו ע"א, ד"ה מיכל, דצריך למחות בידן משום דתפילין צריך זריזות מרובה בגוף נקי ובהיסח הדעת שמטעם זו אף אנשים שמחוייבין בתפילין נמנעין מלהניחם כל היום אלא רק זמן המועט דתפלה בשחרית, וכן איפסק ברמ"א…

שו"ת בני בנים ב, ג

ואין לך להניח תפילין כמו שכתבו בפוסקים באורח חיים סימן לח סעיף ג, והתירו תלמוד תורה לאשה לצורך אבל תפילין אינם לצורך ויש לחזק את הקשר לדת באופנים אחרים.

הרב יעקב אריאל, "נשיות מקורית מול חיקוי"

אם אשה מרגישה צורך נפשי עמוק לקיים מצוות אלו [ציצית ותפילין], יש לה, אולי, על מי לסמוך.

פניני הלכה, "נשים בתפילין"

לפיכך, אשה הרוצה להתעלות במצוות, ובאה לשאול אם טוב לה שתניח תפילין, ההוראה שלא תניח. ואם בכל זאת תשתוקק ותרצה להניחן בצנעה, אף שרבים כתבו שיש למחות בידה, מכל מקום כיוון שיש לה על מי לסמוך, אין נכון למחות בידה, שכך הוא הכלל, בכל עת שיש לנוהג על מה לסמוך, אין למחות בידו.

שו''ת

עיון בשאלות ותשובות שונה מקריאת מאמר. השו"ת תמציתי וממוקד, ולעיתים קריאה בו אף יעילה יותר כאשר רוצים לדעת את הנושא באופן מעשי. בשו"ת קיימת התייחסות אישית לפונה. קריאת שו"ת מאפשרת למידה וחיבור לנושא, הזדהות והזדמנות ללמידה משותפת במרחב הוירטואלי. לשליחת שאלה לחצו כאן!

שאלות בהשקפה

מדוע שאישה תתעניין בהנחת תפילין?

עבור נשים מסוימות, במיוחד נשים צעירות המגיעות למניין בימי חול, הנחת התפילין מעבר למחיצה עלולה לעורר תהיות באשר למצווה זו ומדוע נשים אינן לוקחות בה חלק. אישה המקפידה על קריאת שמע בזמן התפילה מזכירה את התפילין ומשמעותן באופן קבוע, ועשויה לדעת עד כמה קיום מצווה מרצון יכול להיות משמעותי. בעוד שישנן נשים רבות שאינן מרגישות כך ואינן מעוניינות בהנחת תפילין, ניתן להבין לליבן של נשים החשות רצון כן להניח תפילין כביטוי פיזי לחיבור לה' ולתורתו.

יש להתייחס לנשים החפצות בקיום המצווה ברגישות, ולהבין את האתגר המורכב שמציבים כמה מהמקורות בנושא.

באיזה אופן יש בהנחת תפילין חשש בנושא של צניעות?

אומנם כיסוי הראש אינו גורם מרכזי בשיח ההלכתי, אך אזכורו אכן מצביע על אתגר פרקטי. את התפילין של ראש יש להניח בחלק הקדמי של המצח מעל קו השיער.13 על הרצועה הנקשרת בעורף להיות גלויה גם היא.14 לפחות בית התפילין של ראש צריך שלא להיות מכוסה בבגד (אם כי ישנה מחלוקת באשר לכיסוי חלקי ורפה של הטלית.)15 אסור שתהיה חציצה, אפילו לא חציצת בד דקה, בין הראש ובין בית התפילין או הרצועה.16 ייתכן שכיסוי קל מתחת לתפילין יהיה מותר אם יש צורך בחבישת פצע, אך לא במקרים אחרים. גם בפאות ובמטפחות יש בעיה הלכתית.17 שיער ארוך כשלעצמו עלול להיחשב לחציצה.18

אם נתייחס לכל הגורמים הנ"ל, אישה נשואה המעוניינת להניח תפילין של ראש תיאלץ בעצם לעשות זאת כאשר ראשה חשוף באופן חלקי או כאשר היא נמצאת ביחידות (לפי הדעות שמותר לאישה שלא לכסות את שערה בביתה הפרטי). לחלופין, אם היא מתעטפת בטלית (עניין לדיון הלכתי בפני עצמו) ייתכן שתוכל להשתמש בטלית בתור כיסוי ראש.19

הנחת תפילין של יד, על הזרוע מעל המרפק, מעלה סוגיית צניעות נוספת באשר לחשיפת הזרוע העליונה.20 כלומר, ישנו חשש לצניעות אלא אם כן האישה לובשת בגד בעל שרוול רפוי מאוד, מתעטפת בטלית, או מניחה את התפילין ביחידות.

אין מסורת באשר להנחת תפילין של נשים, ולכן אין מסורת המתייחסת לחששות הצניעות הללו.

האם נשים יכולות לסמוך על שיטות מוקדמות יותר החוששות פחות לגוף נקי?

במכתב המסביר את החלטתו להתיר לשתיים מתלמידותיו להניח תפילין, כתב מנהל התיכון בניו יורק כך:22

הרב טולי הרצשטרק, מכתב להורים, ינואר 2014

"בעוד שקהילתנו אימצה כנורמה את השיטה שלפיה נשים נמנעות ממעשה זה, אני רואה במגוון הראשונים המתירים לנשים להניח תפילין תימוכין לאפשר נוהג זה במרחב קהילתנו... הרשיתי לשתיים מתלמידותינו להניח תפילין מאחר שאני מאמין כי אין לפחד מצורות שונות של עבודת ה' כשקיים מקור הלכתי התומך בהן."

התבטאות זו מציגה רגישות רבה כלפי התלמידים והרחבת הדיון למגוון שיטות הנוגעות לסוגיות הלכתיות בקהילה. עם זאת, חסרה במכתב התייחסות לגדולי הפוסקים מחמש מאות השנים האחרונות. המכתב מציג בסיס הלכתי להחלטת הנהלת בית הספר על סמך דברי הראשונים ועל סמך היכולת ליצור טענה הלכתית בהתאם.

במאמרה על נשים ותפילין, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי מסבירה מדוע לא ניתן לפסוק כך:

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, "דין הנשים בהנחת תפילין," מהלכת בדרכה, עמ' 151

שאף שבתקופת ה"ראשונים" נמצאו פוסקים רבים שהתירו לנשים לקיים מצוות תפילין… הרי שאם נוצרה אחדות דעים בתקופת האחרונים, שאין ראוי לאישה להניח תפילין, בשל כלל הפסיקה המחייב: "הלכתא כבתראי"- יש לקבל הכרעה זו כפשוטה, הלכה למעשה, אלא אם ישנם נימוקים מהותיים שבכוחם לשנותה בזמננו.

שינוי פסיקה ומסורת מקובלות לאורך מאות שנים דורש כתפיים רחבות מאוד. הרב צבי שכטר, אחד מראשי השיבה בישיבה־יוניברסיטי, מתייחס לרעיון זה:23

הרב צבי שכטר "כל העדה כולם קדושים"

מאי קסברי המתירים בזה… וכידוע לכל, ככה היתה ההנהגה המקובלת מדורי דורות, ומי הוא זה שיהין ויתחצף להורות נגד פסק המקובל של רבינו הרמ"א… וביטוי זה שאומרים כמה מהמתירים "שע"פ [שעל פי] הלכה" פעולה מסויימת מותרת, ושהמחמירים רק רוצים לאסרה "מטעמים פוליטיים", איננו נכון, שגם ענין זה של שינוי המסורה מהווה חלק-עצמי מן ההלכה…

הרב שכטר טוען כי ההלכה המקובלת מזה מאות שנים אוסרת בבירור על נשים להניח תפילין, ועל כן גם ניסיון למציאת קולא המבוססת על מנהג הדורות הקודמים איננו מספיק כדי להתיר זאת.

גם לו היה מתברר בוודאות שהחשש לגוף נקי הוא עניין מיושן ולא רלוונטי, ואפילו לו היו נפתרים שאר החששות ההלכתיים, היה הרב שכטר נרתע מלהתיר לנשים להניח תפילין, לאור המסורת ארוכת השנים. במקרה של מצוות תפילין, המנהג שהיה מקובל לאורך דורות רבים גובר על טיעונים אפשריים בכיוון קולא.

מדוע מצוות תפילין אינה מעוררת עניין רב יותר בקרב נשים, בעוד שהיא חלק כה מרכזי מעולמם הדתי של גברים?

לרוב, מצוות תפילין אינה מעוררת עניין רב בקרב נשים. להלן כמה הסברים אפשריים לכך:

הפטור לנשים מהמצווה והמחאה כלפי נשים המעוניינות לקיים אותה מרצון מובילים לריחוק מן המצווה. רוב הנשים לא רק שאינן מניחות תפילין, אלא גם כמעט שאינן נחשפות אליהן. למעט מסגרות מיוחדות, רובן המכריע של הנשים הדתיות אינן מגיעות לתפילת שחרית מדי יום. נשים רבות, בעיקר אימהות לילדים צעירים, מתקשות אפילו לפנות מעט זמן להקדיש לתפילה, והנחת התפילין עצמה דורשת זמן. נשים פטורות מקריאת פרשיות קריאת שמע הנוגעות למצוות תפילין, וזהו הזמן שבו גברים חייבים בהנחתן. כמו כן, התפילין אינן תשמיש קדושה נגיש, ואין דרך לשנות את מראן כך שייראו נשיות יותר, והדבר מוביל למגבלה הלכתית, סוציולוגית ופסיכולוגית באשר להנחתן על ידי נשים. נוסף על כך, התפילין יקרות, וצריך ללמוד את הדרך הנכונה לקשור אותן.

ובכל זאת, למרות כל האמור לעיל, אפשר כי אישה תרגיש צורך שונה משל נשים אחרות, והיא עשויה לייחס משמעות רבה להנחת התפילין. יש להכיר בחוויה זו, גם כאשר שיקולים הלכתיים אחרים גוברים עליה.

שו"ת

אין שאלות במערכת

שמע

גוף נקי יוהרא יוהרה כלי גבר נשים תפילין
תקציר
העמקה
  • הלכה למעשה
  • שיקולים נוספים
  • הלכה למעשה
  • העמקה נוספת
  • הערות
מקורות
שו"ת
שמע

נגישות | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
© 2023 עיצוב: זעתר קריאטיב בנייה: סוזן סונה
תקציר
העמקה
  • הלכה למעשה
  • שיקולים נוספים
  • הלכה למעשה
  • העמקה נוספת
  • הערות
מקורות
שו"ת
שמע

גלילה לראש העמוד
    • יסודות
      • עקרונות הלכתיים • נושאים
      • מבוא למיזם דרכיה
      • מעמד האישה א: כללי
      • מעמד האישה ב: הלכתי
      • מצוות עשה שהזמן גרמן
      • קיום מצווה מרצון
      • ברכה על קיום מצוות מרצון
      • הוצאת אחר ידי חובה
      • הוצאה ידי חובה הלכה למעשה
      • מצוות חנ”ה
      • מבוא לצניעות
    • תמידים
      • חיי היום-יום • נושאים
      • תלמוד תורה >>
        • פטוֹר
        • חיוב
        • פתחים
        • מה ללמוד
      • תפילה >>
        • חיוב
        • שמונה עשרה
        • השכמת הבוקר
        • ברכות השחר
        • שלא עשני אישה, שעשני כרצונו
        • קרבנות ופסוקי דזמרה
        • קריאת שמע
        • ברכות קריאת שמע
        • סוף שחרית וקדימויות
      • ברכת המזון וזימון >>
        • ברכת המזון
        • זימון א’
        • זימון ב’
      • תפילה ציבורית >>
        • מניין
        • תפילה בציבור
      • קריאת התורה >>
        • הקריאה
        • העלייה לתורה
        • כבוד הציבור
      • ציצית >>
        • כלי גבר
        • יוהרה
      • תפילין >>
        • פטוֹר
        • גוף נקי
        • הלכה למעשה
      • מחיצה >>
        • מטרה
        • מבנה
        • בחברה
      • לבוש >>
        • הבסיס
        • הפרטים
        • פרטים נוספים
        • כלי גבר
      • קול אישה >>
        • הבסיס ההלכתי
        • אחריות הדדית
        • בהקשרים שונים
    • מועדים
      • מעגל השנה • נושאים
      • הלל
      • תפילת מוסף
      • ראש חודש
      • שבת ויום טוב
        • הדלקת נרות א: מי, מה, איפה
        • שמחת יום טוב
      • פסח >>
        • אף הן
        • הלל
        • ליל הסדר
      • ספירת העומר
      • תיקון ליל שבועות
      • בין המצרים
      • תעניות >>
        • צומות
        • פטור מצומות הקלים
        • פטור מצום יום כפור וט’ באב
        • ערב יום כיפור
      • אלול >>
        • שופר באלול
        • סליחות
      • ראש השנה >>
        • מצוות שופר
        • תקיעת שופר
      • שמחת תורה >>
        • מגע בספר תורה
        • ריקוד עם ספר התורה
      • חנוכה >>
        • אף הן
        • הנרות
        • מצוות ומנהגים
      • פורים >>
        • ארבע פרשיות
        • אף הן
        • קריאת מגילה
        • מצוות פורים
    • מעברים
      • מעגל החיים • נושאים
      • חינוך
      • בת מצווה
      • כיסוי ראש:
      • • בסיס הלכתי
      • • הסברים ומשמעות
      • • מי מחויבת
      • • איך לכסות
      • • היכן לכסות
    • אודות
    • שו”ת
    • שאלו
    • צרו קשר
    • ניוזלטר
    • פודקאסט
    • DE
    • EN
  • About
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות Accessibility Tools

Accessibility Tools

  • Increase TextIncrease Text
  • Decrease TextDecrease Text
  • GrayscaleGrayscale
  • High ContrastHigh Contrast
  • Negative ContrastNegative Contrast
  • Light BackgroundLight Background
  • Links UnderlineLinks Underline
  • Readable FontReadable Font
  • איפוס איפוס