תפילין ג: הלכה למעשה

פסיקת המהר"ם

כפי שראינו, המהר"ם מרוטנבורג מחמיר במיוחד בנוגע לדרישת גוף נקי מגברים. הוא גם הראשון שהרחיב את הגדרת גוף נקי מהסבר תאורטי למחאתם של חכמים על הנחת תפילין בידי אישה לפסק הלכה קונקרטי בנושא.

ככלל, המהר"ם מתיר לנשים לקיים מרצון מצוות עשה שהזמן גרמן, בברכה. הוא אף מתיר לנשים ללבוש ציצית בברכה. (הרחבה נוספת בנושא ניתן למצוא כאן.) אך משום החשש הגדול שלו לגוף נקי, פוסק המהר"ם לחומרה ביחס לנשים הרוצות להניח תפילין.¹ תלמידי המהר"ם, ובהם הרב שמשון בן צדוק, מביאים את פסיקתו:

מותר לאדם שנטמא להניח תפילין, כך שהשימוש במונח "טהרה" תמוה בהקשר זה. עם זאת, מאחר שבמקורות מקבילים משתמש המהר"ם במונח "נקיות" במקום "טהרה",² נוכל להבין את המונח "טהרה" המובא כאן כמילה נרדפת לנקיות.³ מדוע השתמש המהר"ם במילה זו? אפשר שהוא חשש ללכלוך הנגרם מהווסת או מהפרשות לאחר קיום יחסים, ששניהם נחשבים למקור טומאה.⁴

בדיונו של רבי יוסף קארו בפסיקת המהר"ם, הוא מסביר כי אף שלרוב פוסקים לפי התלמוד הבבלי, המהר"ם מחמיר מתוך חשש לשיטת התלמוד הירושלמי והפסיקתא.⁵

האם פוסקים לשיטתו?

בזמנו של המהר"ם עוד היו הדעות חלוקות. ראינו שהרשב"א, בן תקופתו של המהר"ם בקטלוניה, מתיר לנשים להניח תפילין בברכה, בהתאם לשיטה המקלה לכאורה בתלמוד הבבלי.⁶ אפילו תלמידו של המהר"ם, בעל אורחות חיים, מטיל ספק בפסיקת המהר"ם לאור פסיקת הרשב"א, אך מותיר את השאלה ללא הכרעה.⁷

בעוד שהשולחן ערוך אינו מתייחס כאן לחשש המהר"ם, הרמ"א פוסק לפיו:

הרמ"א אינו מזלזל בנשים המבקשות להניח תפילין. אדרבא, הוא מכיר ברצונן ורואה בו חומרה הבאה מרצון להקפיד יותר על המצוות. הוא אינו משתמש בלשון איסור. עם זאת, הוא כותב כי יש למחות על הנחת תפילין של נשים.

פוסקים מאוחרים יותר, כולל פוסקי עדות המזרח, לרוב לא חלקו על פסיקת הרמ"א.⁸ כמו כן, נראה כי הפסיקה מתייחסת לכל הנחת תפילין של נשים, ככל שתהיה קצרה, ואפילו אם האישה מעוניינות להניח אותן רק בזמן קריאת שמע וברכותיה.⁹

האם החשש לגוף נקי הוא הסיבה היחידה שנשים מנועות מלהניח תפילין?

לצד החשש לגוף נקי, הפוסקים מזכירים שיקולים נוספים בנוגע להנחת תפילין מרצון של נשים: כלי גבר, יוהרה וצניעות.

א. כלי גבר ייתכן כי הנחת תפילין של נשים היא עבירה על איסור כלי גבר מדאורייתא:

תרגום ירושלמי (תרגום ארץ־ישראלי של התורה) מזכיר תפילין כסוג של כלי גבר האסור לאישה.

עם זאת, בדיון בתלמוד הבבלי על הנחת התפילין של מיכל בת שאול אין כלל אזכור של איסור כלי גבר. אילו היה הדבר בגדר איסור דאורייתא, היינו מצפים שידונו בכך שם.

הרב יחיאל יעקב וינברג סובר כי מבחינה תאורטית החשש לכלי גבר אכן חל על תפילין – אך לא כאשר אישה מניחה אותן לשם קיום מצווה:

לפי ההשערה שאיסור כלי גבר אכן רלוונטי בהקשר זה, הנחת תפילין חמורה יותר מלבישת ציצית, מאחר שמראה התפילין וצורתן מוגדרים על פי ההלכה, כך שלא ניתן לשנות את התפילין מבחינה חיצונית באופן שיתאים ללבישת נשים. (הרחבה נוספת באיסור כלי גבר ניתן למצוא כאן.)

הבן איש חי מביא מקור קבלי למהותן הגברית של התפילין:

כפי שמבין הבן איש חי את דברי האריז"ל, קיים יסוד גברי מיסטי הטבוע בתפילין, אשר אין נשים יכולות להתחבר אליו.¹⁰

ב. יוהרה כפי שראינו, הן המרש"ל והן השולחן ערוך מעלים את האפשרות התאורטית שאישה יוצאת דופן תוכל להניח תפילין, בהנחה שהיא מקפידה על גוף נקי. אך אף אחד מהם אינו מציע פסיקה מעשית המתירה זאת.

מדוע? ייתכן שהסיבה היא שאם רק אישה צדיקה במיוחד תורשה לקיים מצוות תפילין מרצון, אזי אישה המניחה תפילין תעיד בכך על האופן שבו היא תופסת את מידת הצדיקות של עצמה. אולי בשל כך יהיה חשש ליוהרה שימנע את קיום המצווה.¹¹ אכן, המהר"ם שיק (המאה ה־19, הונגריה) סובר כי ההתנגדות העולה בתלמוד הירושלמי בנוגע למעשיה של מיכל נובעת מהחשש ליוהרה.

לדעת המהר"ם שיק, ייתכן שגם לאישה הידועה כצדקנית אסור להניח תפילין משום יוהרה. מעבר לכך, קיים חשש שאישה צדקנית עלולה להטעות נשים אחרות הזהירות פחות בקיום מצוות.

העלינו כאן את הרעיון שקיום מצווה ביחידות עשוי להיות מענה לחשש ליוהרה, מאחר שהחמרה פרטית ואישית של אדם במצוות נחשבת מידת חסידות בין אדם למקום. הרב יצחק יוסף פוסק כך בקשר לגבר המניח בתפילת מנחה את 'תפילין של שימושא רבא', תפילין שבהן הפרשיות מסודרות באופן שונה, כדי לצאת ידי חובת כל השיטות:¹²

אפשר שאותו ההיגיון יחול גם על אישה המניחה תפילין ביחידות.

ג. צניעות אף שהמהר"ם מתייחס בפסיקתו בעיקר לחשש לגוף נקי, ההגהות מיימוניות, תלמידו, אוסר על הנחת תפילין של נשים מסיבה שונה:

במקרה זה, חשש לפריעת הראש של אישה נשואה מחליף את החשש לגוף נקי. גם כאן, הנחת תפילין הנעשית ביחידות עשויה לתת מענה לחשש.

מהי פסיקת ההלכה בימינו?

ייתכן שהנחת תפילין ביחידות תפחית חלק מהחששות ההלכתיים שהזכרנו לעיל. עם זאת, החשש לגוף נקי עדיין עומד בעינו. חסרה לנו הבנה חד משמעית בנוגע לעניין גוף נקי בקרב נשים, והדבר מקשה על מציאת פתרון בעבורו.

למעט פוסקים בודדים,²¹ העמדה ההלכתית המקובלת במאות השנים האחרונות אינה מתירה לאישה להניח תפילין.

מעבר לשיקולים הלכתיים טכניים, יש גם טענה כי הנחת תפילין של נשים סותרת את המסורת שהייתה נהוגה לאורך שנים. נקודה זו איננה חדשה; השלטי גיבורים הציג אותה כבר לפני חמש מאות שנה:

השלטי גיבורים משווה נשים המניחות תפילין לעוברות על דברי התורה שבעל פה. מכל מצוות עשה שהזמן גרמן, הוא מתייחס לתפילין כאל סוגיה דתית בעלת חשיבות רבה, המגדירה את מחויבותו ונאמנותו של אדם. גישה זו משליכה על פסיקת ההלכה למעשה.

מבין האחרונים, הרב משה פיינשטיין, אשר ייתכן שמתיר לאישה ללבוש ציצית במקרים מסוימים, אוסר באופן מוחלט על הנחת תפילין לאישה.

גם הרב יהודה הנקין כותב כי אפשר שנשים יכולות ללבוש ציצית במקרים מסוימים, כשהוא אינו מוצא שום אפשרות להתיר הנחת תפילין:

הרב הנקין מוסיף את שאלת ה"צורך" לשאר השיקולים שהוצגו לעיל. לעיתים יכול צורך אמיתי ליצור תנופה הלכתית לבחינה מחודשת של סוגיה, אך קשה לקבוע מה נחשב לצורך שכזה. הרב הנקין אינו סבור כי נשים המבקשות להניח תפילין עונות להגדרת צורך אמיתי.

לעומתו, הרב יעקב אריאל מעלה על הדעת מצב שבו אישה חשה צורך נפשי עמוק לקיום מצווה, ומתייחס ללבישת ציצית והנחת תפילין כאל מצוות שייתכן שניתן למצוא היתר לקיימן:²⁴

דעה מקלה יותר בת זמננו נשמעה מפי הרב אליעזר מלמד, הפוסק כי אם אישה מבקשת בכנות לעבוד את ה' דרך הנחת תפילין ביחידות, יש להניא אותה מכך, אך אין להתנגד למעשיה אם היא ממשיכה להתעקש:²⁵

הרב מלמד פוסק כשיטת הרמ"א, ואינו מטיל ספק ברלוונטיות החשש לגוף נקי בימינו. עם זאת, הוא מתייחס באופן שונה למחאה בנוגע להנחת תפילין של נשים: בעוד שלכתחילה היה הרב מלמד אוסר על הנחת תפילין של נשים ביחידות, הוא אינו מוחה על כך מאחר שיש להן על מי לסמוך. שיטה זו נותרה בגדר דעת מיעוט בנוף ההלכתי של ימינו.

סיכום

מאז פסיקת הרמ"א, קיימת הסכמה הלכתית נרחבת שיש למחות על הנחת תפילין של נשים. סביר להניח שאישה המבקשת בכל זאת להניח תפילין תניח אותן ביחידות, מתוך הסתמכות על הדעות שהתייחסו לשיקולים ההלכתיים הנוגעים לכלי גבר, צניעות ויוהרה. האחרונים התנגדו באופן חריף וגורף יותר מהראשונים להנחת תפילין של נשים, בשל חששות הלכתיים אלו. זהו המצב הקיים, אף שהנחת תפילין של נשים הייתה יכולה להיחשב לקיום מצווה מדאורייתא המותרת לפי ראשונים רבים בזמנם.

• ברגר, עליזה, "להניח את הדעת: האם מותר לנשים להניח תפילין?", Jewish Legal Writings by Women, אורים, 1998.
• ברודי, שלמה, "נשים, תפילין, והתהליך ההלכתי", Torah Musings, 2014.
• זיבוטופסקי, ארי, "מהי האמת בנוגע ל... בנותיו של רש"י?", Jewish Action, מאי 2011.
• ליכטנשטיין, אהרן, "ידיים לאורך האוקיינוס", Jewish Action, מרץ 2010.
• פיוטרקובסקי, הרבנית מלכה, "דין הנשים בהנחת תפילין", מהלכת בדרכה, 113–152, תל אביב: ידיעות ספרים, 2014.