ציצית א: כלי גבר

הדיון העיקרי במצוות ציצית בתורה מופיע בסוף פרשת שלח:

בבמדבר ט"ו, לט כתוב "וראיתם אותו". כלומר, ראיית הפתילות על כנפות הבגד מזכירה ללובש "את כל מצוות ה'", ובכך מסייעת לו שלא לתור אחרי לבבו ועיניו. בעקבות זאת, הגמרא מדגישה את חשיבות המצווה:

פסוק אחד בפרשת כי תצא מוסיף פירוט:

המצווה היא ללבוש ציציות בבגד בעל ארבע כנפות,¹ ואם אפשר, לכלול בהן פתילות תכלת.²

מטרתה האולטימטיבית של מצוות ציצית היא לעודד את הלובש אותה לקיים את מצוות ה' ולהיות קדוש.³ פתילות התכלת מזכירות את הים, הים מזכיר את השמיים, והשמיים מזכירים את כסא הכבוד.⁴ מצוות הציצית מזמינה את השכינה לשרות בחיינו.⁵

האם חובה ללבוש ציצית?

לבישת בגד בעל ארבע כנפות (למשל שָׁל, פונצ'ו או סארי) איננה בגדר חובה על שום אדם. באופן דומה, אין חובה שיהיו ציציות על בגד בעל ארבע כנפות המקופל בארון. החובה חלה רק כאשר לובשים בגד בעל ארבע כנפות.⁶

בימינו, רוב האנשים אינם לובשים צעיפים גדולים או פונצ'ו דרך קבע, ולבישת הטלית מסתכמת במנהג להתעטף בה בזמן תפילת שחרית. עם זאת, אין לוותר על קיום מצווה זו.⁷ על כן ההוראה ההלכתית היא ללבוש טלית קטן, כלומר בגד קטן בעל פתילות וארבע כנפות הנקרא 'ציצית', ובכך מתאפשר לקיים את המצווה בקביעות.

בלשון הפסוק בדברים כ"ב, יב, הציציות מחוברת לכסות "אשר תכסה בה". ניסוח זה מעיד שהאופן האידיאלי לקיום מצוות ציצית הוא בבגד המספק כיסוי מלא, היכול לעטוף את האדם במצווה. הרעיון שיש להתעטף מופיע בברכה על הטלית, "להתעטף בציצית". אף שמקובל ללבוש טלית קטן, הפוסקים חלוקים בשאלה אם בלבישת הציצית המצווה מתקיימת באותה רמה כמו בלבישת הטלית.⁸

אומנם פשוט להבין כיצד ההתעטפות במהלך התפילה עשויה לתרום לחוויה רוחנית קרובה ומחבקת, אך להתעטפות עצמה אין שום משמעות הלכתית אם אין לבגד פתילות של ציצית.

אם לבישת ציצית היא מצווה בעלת חשיבות כה גדולה עד שאנו מעודדים גברים ללבוש בגד מיוחד בעל ארבע כנפות לשם קיומה, מדוע אין נשים נוהגות לקיימה כלל?

המחלוקת התנאית

הספרי, מדרש הלכה לספר במדבר, מציג מחלוקת בנוגע לחיוב נשים במצוות ציצית:

לשיטת תנא קמא (הדובר הראשון), נשים אכן חייבות במצוות ציצית, ואילו רבי שמעון חולק על כך וטוען שנשים פטורות ממנה, כיוון שהיא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמה.

לפי שתי הדעות, אין בביטוי "בני ישראל" (בבמדבר י"ט, לח) שום רמז שהמצווה שייכת רק ל'בנים', כך ש'בנות' אינן כלולות בה.⁹ לפי שיטת תנא קמא, ברור שהמצווה כוללת גם את הנשים. רבי שמעון מצידו מתייחס לביטוי באופן שאינו חד משמעי, שהרי אם היה חושב שהביטוי "בני ישראל" מתייחס לגברים בלבד, לא היה לו צורך להסביר שציצית היא מצווה עשה שהזמן גרמה.

משיטת רבי יהודה בן בבא משתמע שגם אם אין האישה חייבת במצוות ציצית, מותר לה ללבוש בגד בעל ציצית ופתיל תכלת.

הדיון בגמרא

מדוע שמצוות ציצית תיחשב כמצוות עשה שהזמן גרמה? בתלמוד הבבלי מופיע מדרש ההלכה הנ"ל, ולאחריו הסבר לשיטת רבי שמעון:¹⁰

התורה מדגישה כי עלינו לראות את הציצית. מאחר שניתן לראות באופן המיטבי לאור יום, רבי שמעון לומד מפסוק זה כי ציצית היא מצווה שהזמן גרמה. לפי הרמב"ם, פירוש הדבר הוא שמצוות ציצית חלה רק לאורך היום.¹¹

בכל זאת, מובא בתלמוד ששני אמוראים מן הדור השני של חכמי בבל הוסיפו ציצית לבגדי נשותיהם:

במקרה הראשון של רב יהודה, מובא בגמרא במפורש כי הוא חולק על דעת רבי שמעון, שציצית היא מצווה שהזמן גרמה. רש"י מסביר את מעשיו של רב עמרם באותו אופן,¹² אך הר"ן מפרש את הגמרא באופן שונה:

לפי שיטת הר"ן, רב עמרם אימץ את שיטת רבי שמעון שלפיה נשים פטורות ממצוות ציצית. הוא הוסיף פתילות לבגד אשתו רק כמידת חסידות. לא ברור אם מידת חסידות זו הייתה להתכונן לאפשרות שיצטרך לחלוק איתה את אותו הבגד, כמובא בספרי, או משום שאשתו ביקשה לקיים את מצוות הציצית מרצונה. ניתן להסיק מדברי הר"ן שנדיר היה שמישהו פעל נגד דעת רבי שמעון שנשים פטורות ממצוות ציצית.

הלכה למעשה

הפסיקה המקובלת היא כדעת רבי שמעון, שציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמה. כך למשל פוסק השולחן ערוך:

אם כן, נשים ועבדים פטורים לחלוטין מן המצווה.¹³

ככלל, אישה יכולה לבחור לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן מרצונה. ואכן, בהקשר זה, הרמב"ם מתייחס באופן מפורש למצוות ציצית:

מעבר לכך שהוא מתיר לנשים ללבוש ציצית, הרמב"ם מצהיר כי "אין ממחין" בידי אישה הבוחרת לעשות זאת. (ראו כאן להרחבה נוספת בשיטתו המתנגדת לברכת אישה על מצווה שאותה היא מקיימת מרצון.)

כמו כן, אין שום אינדיקציה מן השולחן ערוך (לעיל) שקיים היבט ייחודי ביחס של נשים למצוות ציצית, המבדיל אותה ממצוות עשה שהזמן גרמן אחרות, כגון שופר או לולב. היינו מניחים, אם כן, כי אישה הבוחרת לקיים מצווה זו ובדרך כלל נוהגת לברך על מצוות שהזמן גרמן, תוכל לבחור ללבוש ציצית בברכה.

תחילת דברי הרמ"א על הלכה זו תואמת את הקריאה הזאת:

אך שני חששות הלכתיים עלו במשך הדורות בנוגע לנשים המקיימות מצוות ציצית: יוהרה ואיסור לבישת כלי גבר. אנו דנות בכלי גבר להלן (ומתייחסות לנושא הכללי של כלי גבר באופן מעמיק כאן). בהמשך נדון ביוהרה, שאליה מתייחס גם הרמ"א בהמשך דבריו.

ראינו לעיל כי מפסוקי התורה לא משתמע שמצוות ציצית היא זכרית באופן מובהק, וכי היו מחז"ל שהוסיפו פתילות ציצית לבגדי נשותיהם. עם זאת, מקורות הלכתיים מסוימים מעלים את החשש כי עלולה להיות בלבישת ציצית עבירה על איסור כלי גבר:

פסוק זה מציג א־סימטריה מסוימת. לגבר אסור ללבוש שמלת אישה, בעוד לאישה אסור שיהיה עליה כלי גבר. עצם השימוש במושג רחב יותר בנוגע לאיסור הנשים מותיר את האפשרות להחיל אותו על פריטים נוספים, ולא רק על בגדים ממש.¹⁴

לדוגמה, התרגום הירושלמי, תרגום התורה לארמית מארץ ישראל (תאריך מדויק אינו ידוע), מתייחס לבגד בעל ציצית כבגד הנכלל באיסור כלי גבר:

הראשונים אינם מתייחסים לסוגיה זו, ככל הנראה משום שבמקור היו מטילים פתילות ציצית בבגדים רגילים, ולא בבגדים שנלבשו במיוחד לשם קיום המצווה, כפי שנהוג כיום. לבישת טלית קטן, שכל מטרתה היא הציציות עצמן, החלה להיות נפוצה בקרב גברים רק בימי הביניים. בעקבות שינוי זה, הרב מרדכי יפה (המאה ה־16, בוהמיה) אכן מתייחס לכלי גבר בפירושו על השולחן ערוך.

לפי שיטת הלבוש, העובדה שנשים פטורות ממצוות ציצית (מאחר שהיא מצוות עשה שהזמן גרמה) משמעותה שהמצווה חלה דווקא על בגד של גבר ולא של אישה. אם כן, אישה המעוניינת לקיים מצוות ציצית למעשה תעבור על איסור כלי גבר, ולפיכך עליה להימנע מניסיון לקיום המצווה.¹⁵

ואכן, טלית וטלית קטן נחשבות כיום לבגדי גברים. פוסקים רבים מסכימים עם הלבוש,¹⁶ ובראשם הבן איש החי, המוסיף לכך פן קבלי:¹⁷

יש שתי שאלות שבעקבותיהן ניתן להטיל ספק באיסור כללי על נשים לקיים מרצון מצוות ציצית משום חשש לעבירה על איסור כלי גבר: האחת, האם איסור כלי גבר יהיה עדיין רלוונטי אם תצורף ציצית לפריט לבוש נשי? והשנייה, האם האיסור חל במצב שבו לובשים בגד דווקא לשם קיום מצווה?

א. לבוש אישה בעל ארבע כנפות עם ציצית יש לציין כי הרמב"ם והרמ"א לא התייחסו כלל לחשש לכלי גבר. בכל זאת, לפני כמה עשורים טען הרב זלמן נחמיה גולדברג שייתכן שלבישת ציצית על ידי נשים תיחשב לעבירה על איסור כלי גבר, שכן הציציות הן פריט לבוש גברי בעצמן:

הרב גולדברג מכיר בכך שההתייחסות לטלית כאל כלי גבר אינטואיטיבית הרבה יותר מההתייחסות לפתילות כלבוש גברי.

בתשובה מכוננת בנוגע לפמיניזם והלכה, הרב משה פיינשטיין מביע כמה חששות בעניין לבישת טלית על ידי נשים, אך מותיר את האפשרות שאישה תקיים את מצוות הציצית בתנאים מסוימים (בכמה מהם נעמיק בחלק ב'):

לדידו, הפתילות עצמן אינן נחשבות כלי גבר. הרב משה מציע לפתור את החששות לאיסור כלי גבר בכך שיצרפו פתילות ל"בגד שיהיה בצורה אחרת מבגדי אנשים".

ב. בגד הנלבש לשם קיום מצווה איסור לבישת כלי גבר עשוי שלא לחול במקרים שבהם הבגד נלבש מסיבה ברורה ומוגדרת שאיננה התקשטות ואיננה ניסיון להידמות למין השני.

ניתן לחשוב שאם הגנה מפני הגשם נחשבת לעילה מספקת להתיר לאישה ללבוש כלי גבר, יהיה מותר לעשות זאת גם לשם קיום מצווה. הרב יחיאל יעקב וינברג מעלה סברה כזו בנוגע למצוות תפילין:

לפי שיטה זו, ייתכן שאין איסור כלי גבר בלבישת ציצית לשם קיום מצווה.¹⁸

עם זאת, הפוסקים האוסרים על נשים ללבוש ציצית משום כלי גבר חולקים על שיטה זו. הם סוברים שניתן להתיר לאישה ללבוש פריט גברי רק כאשר מטרת הלבישה פונקציונלית, ולא לשם קיום מצווה.¹⁹ כמו כן, לעיתים נשמעת הטענה כי מטרת האישה בלבישת הציצית היא גם להידמות לגבר:

קשה שלא להתייחס לעניין הדמיון לגברים בעניין זה, שכן לאורך ההיסטוריה גברים הם אלו שלבשו טליתות.

ועדיין, אפשר שאישה תגדיר את המטרה האישית שלה באופן שונה. בתשובה, הרב יהודה הנקין מעלה הצעה לדרך שאישה המעוניינת לקיים מצוות ציצית תוכל לנהוג כדי להוכיח שאינה מנסה להידמות בכך לגבר.

לפי הרב הנקין, אישה הלובשת טלית ביחידות²⁰ או ציצית מתחת לבגדיה מראה בבירור כי כוונתה בכך היא אך ורק לשם קיום המצווה.

סיכום ביניים

יש פוסקים הסוברים כי אישה הלובשת ציצית בהכרח עוברת על איסור דאורייתא של כלי גבר. לעומתם, אחרים מעלים את האפשרות להוסיף ציצית לפריט לבוש נשי, או סוברים שאיסור כלי גבר אינו חל במקרה זה, במיוחד אם האישה מקיימת את המצווה ביחידות.

ועדיין יש להתייחס לעניין היוהרה, ובו אנו דנות כאן.

המשיכו לציצית II: יוהרה

להרחבה נוספת בנושא כלי גבר